כתובות מרשה בבחינה חישובית:סטטיסטיקה ומרחבנועם בר דודמבואבשנים האחרונות מדעי הרוח הדיגיטליים (Humanities Digital) ומדעי הרוח החישוביים(Humanities Computational) מתרחבים ומתפתחים, ונעשים נפוצים בכל שדות המחקרשל מדעי הרוח.דיגיטציה ממלאת תפקיד חשוב בתחום הארכיאולוגיה: החל משימוש בתוכנות מחשבליצירת עותקים דיגיטליים של טקסטים, לתיוגם ולניתוחם, דרך סריקות תלת־ממד שלממצאים ארכיאולוגיים וחפירות ארכיאולוגיות, וכלה בניתוח מרחבי לצורך ניתוחיםהיסטוריים וארכיאולוגיים.
גילויה של מנהרה החוצה את קו פרשת המיםהארצי בתוואי אמת המים העליונה לירושליםומשמעותהעזריאל יחזקאל ואירנה זילברבודמבואאמת המים העליונה היא אחת מארבע אמות שסיפקו מים לירושלים בתקופה הרומיתובתקופה הביזנטית. סימני שאלה רבים קיימים על אודות מהלכה הכללי, תאריך הקמתהומתי הפסיקה לתפקד, על מקורות מימיה ואף על יעדה הסופי בירושלים. אי־ודאות שוררתגם לגבי הנקודה שבה חצתה האמה העליונה את קו פרשת המים הארצי ממזרח למערבובאיזה אופן. השאלה האחרונה נפתרה בעקבות חפירה ארכיאולוגית שנעשתה לאחרונהברחוב הרוזמרין, באוכף שמדרום לרכס מר אליאס־גבעת המטוס ומצפון לגבעת טנטור.בחפירה נחשף מקטע יחידאי של האמה העליונה שבו נעשה שימוש במנהרת פירים תת־קרקעית.
חידת האנטוניה - יציאה מהסבךארז גירון
מבואהמידע שיש לנו על מצודת האנטוניה הוא יותר מקורות היסטוריים מאשר ממצאיםארכיאולוגיים. היא מוזכרת כחמישים פעמים במלחמת היהודים, והיה לה תפקיד מרכזיבמרד החורבן. בימי חייו של יוספוס האנטוניה הייתה ללא ספק מבצר גדול, ולפי תיאורוהמפורט אפשר להניח שביקר שם פיזית.הוא מתאר את המבצר על ארבעת מגדליו, כשהמגדל הדרום־מזרחי הוא הגבוה מכולם,וממקם אותו בפינה הצפון־מערבית של הר הבית (מלחמת היהודים ה: 238–244).
מבט חדש על סביבות ירושליםבתקופה הרומית התיכונהיוסף שפייזר, בועז זיסו ויחיאל זלינגרמבואמקובל לתחום את התקופה הרומית התיכונה משנת 70 לסה"נ, זמן חורבן בית המקדשונפילת ירושלים, לשנת 136 לסה"נ, אז הושלם דיכוי מרד בר כוכבא (שטרן ואחרים:1984 25–28). חורבן בית המקדש השני היה אירוע מכריע בתולדות האומה היהודית,כיוון שירושלים והמקדש שימשו המרכז הרוחני, הדתי והכלכלי של העם היהודי. יוספוסמתאר את חורבן העיר והיישובים הכפריים הסובבים אותה...
עניין של השקפה - לתולדות האתר נבי יקין,ממזרח לחברוןעמיחי שוורץכ־5 ק"מ מדרום־מזרח לעיר חברון נמצא אתר בשם נבי יקין. קרבתו היחסית של האתרלחברון, הנוף המרהיב הנשקף ממנו מזרחה והיותו נקודת חיבור בין הארץ הנושבתלישימון הובילו לכך שמסורות שונות נקשרו אליו. במקום נמצא מבנה עם כתובת מהמאהה־י', ומסביבו אפשר למצוא חצר גדולה ומתקנים שונים. מטרת מאמר זה היא לסקור אתהממצאים במקום ואת האזכורים ההיסטוריים שלו, ולנסות להתחקות אחר התגלגלותהמסורות השונות המופיעות בנבי יקין ובמרחב הסמוך לו.
הרודיון וסביבתו בראשית התקופה העות'מאניתלאור המקורות הכתוביםמיכאל טשרנין
מבואערב הכיבוש העות'מאני של ארץ ישראל, בסוף שנת ,1516 ספר המדבר בסביבות הרודיוןהיה, כפי שנראה בהמשך, אזור חקלאי שבו התקיימו שני כפרים גדולים יחסית – תקועובית תעמר. בסמוך לו היו גם כמה כפרים קטנים יותר (מזרע), שהיו ברובם כפרֵי־בת שלשני הכפרים הגדולים. מהמקורות הכתובים מסתבר שחלק ניכר מהאוכלוסייה, שמנתהכמה מאות אנשים בראשית המאה הט"ז, הייתה נוצרית. הנוצרים היו רוב האוכלוסייהבכפר תקוע, וכנראה גם בחלק מכפרי־הבת שלה. במהלך המחצית השנייה של המאה הט"וובראשית המאה הט"ז – בסוף התקופה הממלוכית – ביקרו בסביבה באופן תכוף יחסיתצליינים נוצרים, שחלקם אף העלו על הכתב את רשמי מסעם. מוקד המשיכה המשמעותיהיה הכפר תקוע, שבו על פי המסורת שראשיתה במאה הד' לסה"נ, בכתביו של אוסביוס,נקברו הנביא עמוס, ישעיהו וחבקוק (348-350 1998: Pringle).
יריחו: צליינים, תיירים ויהודיםבעיר התמרים משלהי התקופה העות'מאניתועד סוף המנדט הבריטי בארץ־ישראלערן גליקמבואבראשית שנות ה־80 של המאה הי"ט נבנה במרחב יריחו, בסמוך לכפר א־ריחא – יישובהקבע היחיד באזור – מבנה אבן ראשון. הייתה זו 'האכסניה הרוסית', שנבנתה כדילשרת את המוני הצליינים שהגיעו לטבול בנהר הירדן הסמוך. עשור מאוחר יותר נפתחליד האכסניה מלון ראשון בשם 'ירדן'. שני מבנים אלה מסמנים את המעבר של מרחביריחו לעידן התיירות המודרנית ולאזור הקולט מגוון רחב של מבקרים. התהליך שהתרחש2 במרחב יריחו הוא, במידה רבה, דוגמה רגיונלית להתפתחותם של שירותי התיירות בארץישראל כולה בתקופה הנדונה.
ההנצחה הכושלת של סוגת ספרי הזיכרוןלחללי חברון בתרפ"טדבורה גלעדי
מבואמאורעות תרפ"ט פרצו בי"ז באב התרפ"ט, 23 באוגוסט .1929 הם נמשכו שבעה ימים,ובמהלכם נהרגו 133 יהודים ו־116 ערבים. רובם המוחלט של ההרוגים היהודים נרצחובבתיהם, בהיותם לא חמושים, בידי תוקפים ערבים. רוב ההרוגים הערבים נהרגו בשעהשתקפו יישובים או שכונות יהודיות. רובם נפגעו מאש כוחות הביטחון הבריטיים, מיעוטםמאש אנשי 'הגנה'. מספר הפצועים עמד על 341 יהודים ו־232 ערבים (כהן :2013 20–21).
עלילות גדוד העבודה בהרי חברון מה ל'זָקֵן' בעיר האבות? מאת יורם אלמכיאסמבואבראשית שנות ה־30 של המאה הכ' ביקשו מומחים מהמחלקה לעבודות ציבוריות שלממשלת המנדט לבדוק את האפשרות להגדלת ספיקת המים ממעיין עֵ ין עַ רּוּב (عين العروب),על דרך חברון־ירושלים. הרעיון היה להרחיב את מוצא המעיין באמצעות פיצוץ מלאכותי,ועל ידי כך להגביר את ספיקתו. בקרב החוצבים הערבים בסביבת הכפר בית פג'אר )بيتّفجار(, הסמוך למעיין, לא היה מי שהתמחה בשימוש באבק שריפה ובהפעלתו בתוך מים.לביצוע המשימה נקרא חוצב יהודי ותיק ומומחה לפיצוץ אבן בדינמיט, איש גדוד העבודהלשעבר וחבר פלוגת החוצבים הירושלמית, מרדכי פרידמן (איש שלום). המשימה שעמדהלפני פרידמן הייתה מורכבת מהבחינה הטכנית, ולא פחות מכך – מהבחינה הביטחונית.בראשית שנות ה־,30 וכתוצאה ממאורעות קיץ תרפ"ט (1929) בחברון ובמגדל עדר,המרחב בין ירושלים לחברון היה ריק מהתיישבות יהודית. המצב הביטחוני היה מתוח,והנוכחות העברית באזור הייתה דלה. פרידמן מעיד שעם פרוץ מאורעות תרפ"ט עוד עבדופועלים באזור חברון, אך ברגע האחרון הם הצליחו לברוח בחסות ידידיהם הערבים )איששלום תשמ"ט: 143)
של גוש עציון בעלייה להתיישבות, במלחמה, "מּוצָלֵי אֵש־עֶצְיֹון" - קורות ספרי התורהבשבי ובתקומהיוסי שפניירמבואבשלושת הקיבוצים הדתיים שהיו בגוש עציון ערב הקמת המדינה )כפר עציון, משואותיצחק ועין צורים( היו ספרי תורה. לכל ספר תורה היה סיפור משלו. ברשימה זו נציג אתקורות ספרי התורה מתוך מטרה להבין את תולדותיהם לאורך השנים, את דרכם לקיבוצים,הירדן וחזרתם לארץ.
צמחי הפולחן בגת פלשתים -עדות ממקדשי שפת נחל האלהסימביקה פרומין, אהרן מאיר, עמית דגן, מריה ינוחינה, אהוד ויסמבואמאמר זה מציג דיון מעמיק ועדכני במנהגים הטקסיים של הפלשתים, תוך התמקדותבממצאים חדשים שנאספו במסגרת מחקר בוטני־ארכיאולוגי של זרעים ופירות שנמצאו1 האתר מזוהה עם גת פלשתים, אחת מחמש בשני מקדשים בעיר התחתית של תל צפית.
המשבר האקלימי הקודם -התקופה הבין־קרחונית האחרונה בישראלעמוס פרומקיןמבואמודלים אקלימיים מתייחסים לאזור הים התיכון כנקודה חמה של השפעות התחממותהאקלים (למשל 2015 ;2012 .al et Kelley). אזור ארץ ישראל (איור 1), הממוקם באזורהאקלים הסובטרופי בשולי חגורת המדבר הסהרו־ערבי, פגיע במיוחד לשינויי אקלים,והתחממות מוגברת עלולה לגרום לבצורות ולהתרחבות חגורת המדבר (למשל Held2006 Soden and). תזוזה צפונה של חגורות האקלים עשויה לגרום לשינויים בדפוסיהמשקעים והסביבה. קצב ההתרחבות הנוכחי של המדבר אף גדול יותר מתחזיות מודליםאקלימיים (2008 .al et Seidel).
