הרודיון וסביבתו בראשית התקופה העות'מאנית
לאור המקורות הכתובים
מיכאל טשרנין
מבוא
ערב הכיבוש העות'מאני של ארץ ישראל, בסוף שנת ,1516 ספר המדבר בסביבות הרודיון
היה, כפי שנראה בהמשך, אזור חקלאי שבו התקיימו שני כפרים גדולים יחסית – תקוע
ובית תעמר. בסמוך לו היו גם כמה כפרים קטנים יותר (מזרע), שהיו ברובם כפרֵי־בת של
שני הכפרים הגדולים. מהמקורות הכתובים מסתבר שחלק ניכר מהאוכלוסייה, שמנתה
כמה מאות אנשים בראשית המאה הט"ז, הייתה נוצרית. הנוצרים היו רוב האוכלוסייה
בכפר תקוע, וכנראה גם בחלק מכפרי־הבת שלה. במהלך המחצית השנייה של המאה הט"ו
ובראשית המאה הט"ז – בסוף התקופה הממלוכית – ביקרו בסביבה באופן תכוף יחסית
צליינים נוצרים, שחלקם אף העלו על הכתב את רשמי מסעם. מוקד המשיכה המשמעותי
היה הכפר תקוע, שבו על פי המסורת שראשיתה במאה הד' לסה"נ, בכתביו של אוסביוס,
נקברו הנביא עמוס, ישעיהו וחבקוק (348-350 1998: Pringle).
