אסופת מאמרים
לזכרו של דוד עמית
קובץ ז'
עורכים:
יחיאל זלינגר, עמיחי ליפשיץ ונדב פרנקל
הוצאת ספרים 'עציון'
בית ספר שדה כפר עציון
תשפ"ה 2025
הקדמת העורכים
הקובץ 'מחקרי ארץ יהודה' יוצא לאור זו השנה השביעית, לאחר הפסקה בת שנה בשל מלחמת חרבות ברזל, וגיוסם של חלק מהכותבים והעורכים לשירות מילואים. בקובץ מוגשים מחקרים חדשים העוסקים בארץ יהודה מתחומי מחקר שונים: מדעי הטבע, ארכאולוגיה, גיאוגרפיה היסטורית והיסטוריה. רוב המאמרים מבוססים על הרצאות שניתנו בכנסים שנערכו בבית ספר שדה כפר עציון בשנים תשפ"ג-תשפ"ה, ולצידם מאמר עצמאי.
שנים-עשר המאמרים המופיעים בקובץ עברו שיפוט בידי קוראים חיצוניים, ועריכת לשון מוקפדת, כמקובל בכתבי עת מדעיים. הם מסודרים בחלוקה לשלושה תחומי מחקר, ברצף כרונולוגי: שישה מאמרים עוסקים בארכאולוגיה ובגיאוגרפיה היסטורית; ארבעה דנים בעת החדשה; ושניים בעולם הטבע.
המאמר הראשון בשער הארכאולוגיה מציע ניתוח מחודש לממצאים ישנים. במאמר בוחן נועם בר דוד את הכתובות שהתגלו במרשה שבשפלת יהודה, בכלים חישוביים. השימוש במתודה המתקדמת שופך אור על המבנה החברתי והחיים העירוניים בעיר בתקופה ההלניסטית. המאמר השני עוסק במשמעות גילוי מנהרה חצובה בתוואי אמת המים העליונה לירושלים. המחקר פורץ הדרך, שנערך בידי עזריאל יחזקאל ואירנה זילברבוד, תורם נדבך ידע נוסף לנושא שהיה אחד מתחומי המחקר הראשונים בהם עסקו מדריכי בית ספר שדה כפר עציון. יעדה של מערכת האמות - ירושלים - הוא נושא המאמר השלישי. במאמר מציע ארז גירון פתרון חדש לשאלה מרכזית הנוגעת לטופוגרפיה העירונית של שלהי ימי בית שני, מיקומה של מצודת האנטוניה. מליבה של ירושלים בתפארתה, מוביל המאמר הרביעי אל הפריפריה העירונית לאחר חורבן הבית השני. במחקר המקיף, המבוסס על ניתוח מרחבי, בוחנים יוסף שפייזר ושותפיו את המערך היישובי בסביבות ירושלים בתקופה הרומית התיכונה, ואת השינויים שעבר בעקבות המרד הגדול.
שני מאמרים הוקדשו למחקרים גיאוגרפים- היסטוריים, ובוחנים אתרים בנופי הספר של ארץ יהודה. המאמר הראשון מוקדש לאתר נבי יקין, מדרום לחברון. במאמר מציע עמיחי שוורץ סקירה היסטורית מקיפה של תולדות האתר, והתפתחות המסורות הקשורות אליו, בהקשר למיקומו במרחב. המאמר השני מוקדש להרודיון וסביבתו בראשית התקופה העות'מאנית. זהו מחקר הכולל סקירה היסטורית של מגוון מקורות כתובים מסוגות שונות, המאיר תקופה עלומה, אשר במהלכה עברה סביבה זו שינוי ניכר.
היבטים שונים בהיסטוריה של ארץ יהודה בעת החדשה מוצגים בארבעה מאמרים, העוסקים בתובנות חדשות על אירועים מהמאה הקודמת. המאמר הראשון עוסק בתיירות ליריחו ובהשפעותיה החברתיות והכלכליות על המרחב. במאמר בוחן ערן גליק את המבקרים השונים בעיר בין שלהי התקופה העות'מאנית לסוף המנדט הבריטי, תקופה שכמעט לא נחקרה בתולדות העיר החשובה.
במאמר השני בוחנת דבורה גלעדי את הנצחת חללי פרעות תרפ"ט בעיר חברון, דרך סקירת ספרי הזיכרון שראו אור בסמוך לטבח. ספרים אלו לא זכו להצלחה, ובמחקרה מציעה גלעדי מספר סיבות לכישלון. יורם אלמכייס דן במפגש בין חדש וישן, בין חברי גדוד העבודה והקהילה היהודית בעיר חברון. במאמר הוא מצביע על החותם המשמעותי, אך הסמוי, שהותיר המפגש בליבם של חברי גדוד העבודה. המאמר הרביעי בשער זה מוקדש לקורות ספרי התורה שהשתייכו לקיבוצי כפר עציון קודם למלחמת העצמאות. הסקירה מעניקה מבט מזווית לא שגרתית על ההיסטוריה ההתיישבותית של גוש עציון משלבי הקמתו ועד לאחר מלחמת העצמאות
שני מחקרים מקיפים הוקדשו לתחומי מדעי הטבע. הראשון מסכם מחקר ארכאולוגי-בוטני בהובלת סימביקה פרומין ואחרים, בו נבחנו שרידים בוטניים שנמצאו במקדשי העיר התחתית של תל צפית, המזוהה כגת פלשתים. המחקר זורה אור על מנהגי הפולחן של התרבות הפלשתית בתקופת הברזל, היבט משמעותי בחייהם של בני הזמן, אשר הידע הקיים אודותיו מועט. במאמר השני מוצג שחזור אקלימי של התקופה הבין-קרחונית האחרונה (116,000-131,000 שנה לפני זמננו), שבוצע בידי עמוס פרומקין. הוא כולל ניתוח איזוטופי של משקעי מערות ומחוונים נוספים, והשלכותיו משמעותיות גם להתמודדות עם שינויי אקלים הצפויים בעתיד.
ברצוננו להודות לכותבי המאמרים שנרתמו למלאכה, העלו על הכתב את חידושיהם, והעמידו לרשותנו את מחקריהם החשובים. תודתנו שלוחה גם לקוראים החיצוניים שקראו והעירו את הערותיהם. לרשות העתיקות, לקרן קיימת לישראל, למרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, לקמ"ט שמורות טבע ופארקים במנהל האזרחי, לרשות הטבע והגנים, למו"פ מזרח, למחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן על שם מרטין (זוס) ולאגף לתרבות יהודית על תמיכתם, שסייעה בהוצאת קובץ זה. תודה גדולה נתונה לשירה עבאדי על עריכה לשונית מוקפדת, לסטודיו ולדמן על עבודת העיצוב, העימוד וההבאה לדפוס. תודה אחרונה להנהלת בית ספר שדה כפר עציון, לעובד גמלא המנכ"ל ולעמיחי נעם סמנכ"ל, על תמיכה, סיוע, והצבת רף גבוה למחקר והיכרות מעמיקה עם ארץ יהודה.
העורכים,
ד"ר יחיאל זלינגר, עמיחי ליפשיץ, ד"ר נדב פרנקל
