כפר עציון
נ.צ .מ. 1610/1175
קיבוץ כפר עציון שוכן על גבעה שגבוהה 955 מ' מעל פני הים, ובה עובר קו פרשת המים הארצית. גבעה זו נקראה בפי הערבים "זהר אל- קדס",שמשמעו "רכס הקדדים". זאת- בגלל צמחי הקדד (בעיקר קדד בית הלחמי) הגדלים במחשופי הגיר החווארי שעל פני הגבעה.
בתחומי כפר עציון לא נמצאו שרידי יישוב עתיק, מלבד גתות חצובות בסלע, שאחת מהן, גדולה ויפה, מצויה בקרבת שער הכניסה ליישוב.
בראשית המאה הנוכחית התיישב כאן ערבי מבית אומר, שהקים כאן בית מגורים, חצב בור מים ונטע עצי פרי ואורנים.
בשנת 1928 נרכש המקום ע"י נזירים גרמניים בנדיקטיים, שהשתייכו למנזר דור מציון בירושלים. הם בנו כאן בניין גדול למגורים שהמתיישבים היהודיים כינו אותו לאחר מכן "המנזר הגרמני", ופיתחו סביבו משק חקלאי.
בחורף תש"ג (ראשית 1943) רכשה הקרן הקיימת לישראל את המקום מידי הכנסייה הגרמנית והוא הוצע כמקום התיישבות ל"קבוצת אברהם" של "הפועל המזרחי", ששכנה עד אז במחנה זמני בקרבת כפר פינס בשומרון. ואכן כבר בכ"ח ניסן תש"ג (אפריל 1943) נכנסו ל"מנזר הגרמני" ראשוני המתיישבים מקבוצת אברהם. למקום ניתן השם "כפר עציון", שהיה "ירושה" מניסיון ההתיישבות של חברת "אל ההר" בסביבה זאת, כעשר שנים קודם לכן.
הקיבוץ הצעיר עמד בפני בעיות קשות מאוד: חיים בלב סביבה ערבית עוינת, תוך בידוד מכל ישוב יהודי; מחסור חמור באדמה חקלאית טובה, בגלל טרשיות ההר; העדר כל ניסיון בחקלאות הררית; מחסור במים והחורף הקשה. אבל אט-אט, במאמץ רב, הוסרו המכשולים: הוכשרו קרקעות, ניטעו מטעים,הוקמו רפת ולול, ניבנה בית הבראה גדול, הוקמו בתי מלאכה והבידוד הוקל במקצת עם הקמת שלושה יישובים נוספים בסביבה.
הפעילות התרבותית והדתית של הקיבוץ ושל הנופשים בבית ההבראה התרכזה ב"נווה עובדיה" בבניין אבן גדול, שהוקם בקיבוץ לזכרו של ד"ר אברהם עובדיה, ממייסדיה של תנועת הנוער הדתית בפולין ובגליציה.
בתחילת תש"ח מנה הקיבוץ 220 נפש, מהם 163 מבוגרים ו-57 ילדים.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הוקפאו כל תוכניות הפיתוח של הקיבוץ. הילדים והאמהות פונו בשלב מוקדם למדי של הקרבות, ועיקר המאמץ והמשאבים כוונו לחיזוקו וביצורו של המקום.
למרות המצור שהוטל ע"י הערבים על הגוש, הצליחו מגיני כפר עציון להדוף התקפות רבות וקשות , אך בד' באייר תש"ח לא יכלו עוד לעמוד בפני האויב. כפר עציון נפל, ולאחר שמגיניו נכנעו נעשה בהם טבח אכזרי. המקום נחרב עד היסוד והוקם בו מחנה של הלגיון ירדני.
בכ"ב באלול תשכ"ז (27.9.67), כארבעה חודשים לאחר שחרור גוש עציון במלחמת ששת הימים, יושב כפר עציון מחדש בידי קבוצה של בני הכפר, חברי "בני עקיבא ואחרים.
בקיבוץ הנוכחי, המשתייך כקודמו לתנועת "הקיבוץ הדתי", יושבים כיום כ-450 נפש.
המשק מבוסס על חקלאות , תעשייה ותיירות.
כן קיימים בקיבוץ מספר אתרי הנצחה ולימוד:
- · בית ספר שדה.
- · "בית עדות למורשת גוש עציון". מוזיאון לתולדות ההתיישבות והמערכה בגוש עציון.
- · אתר המינזר, בו מצאו את מותם אחרוני המגינים, בקרב האחרון על כפר עציון ניבנה אולם זיכרון, שבו מופעל חיזיון אור קולי המתאר את תולדות המקום.
- · "גן שיר השירים". גן בוטני וזואולוגי, המייצג את הצומח והחי של הרי יהודה.
- · היישוב שחרב. בעזרת שלטי הכוונה אפשר לסייר בשרידי היישוב שהיה כאן בתש"ח: בית מגורים יחיד, יסודות "נווה עובדיה", תעלת המים ההיקפית לניקוז מי גשמים והבריכה הגדולה, המשמשת את הקיבוץ גם היום.
