תקוע: ציונות ורוח בספר המדבר
בסיורים האחרונים בסדרה 'גוש עציון שלא הכרתם', סיירנו ביישובי גב ההר של גוש עציון: באלעזר, בכרמי צור, בגבעות ובהר גילה. הפעם, לכבוד האביב שבפתח, יצאנו אל הגדול שביישובי הגוש המזרחי (והחל מהשנים האחרונות הגדול ביישובי הגוש כולו)- תקוע. תקוע מאגד בתוכו ניגודים רבים: הוא שוכן בין רום הרי חברון ובין מדבר יהודה, נמצאת בו אוכלוסייה מגוונת- דתית וחילונית, עולים ולידי הארץ, אנשי רוח ותרבות. למרות שקם כבר בסוף שנות ה-70, רק בעשור האחרון חווה היישוב תנופה מרשימה של התפתחות וגדילה. בסיור השתתפו מירו כהן- חקלאי ואיש אדמה, ובעבר רבש"ץ היישוב, עמיחי נעם- איש תקוע ד', וד"ר עמיאל אונגר- עיתונאי ומוותיקי היישוב תקוע.
"אשר היה בנוקדים מתקוע"
היישוב תקוע המודרני משמר את שמו של היישוב המקרי, שמזוהה בתל תקוע- כשני קילומטר מדרום מערב ליישוב, ובשוליו של הכפר הערבי תוקוע. היישוב נזכר במקרא בתרגום ה-70 לספר יהושוע ברשימת ערי שבט יהודה, כאחד מהערים שביצר רחבעם בן שלמה טרם או לאחר פלישת המלך שישק המצרי, וכמקום מוצאה של האישה החכמה שיעצה לדוד שלא להשמיד 'עיר ואם בישראל' והסגירה בידיו את המורד שבע בן בכרי. אך את עיקר פרסומה קבלה תקוע כמקום מגוריו של עמוס הנביא- שניבא על ישראל במאה ה-8 לפני הספירה.
חז"ל אומרים ש"אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד" (סנהדרין דף פט), ושאול טשרנחובסקיאף הוסיף ש: הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ, ואכן לאורך נבואתו של עמוס ניתן לראות הדים רבים לאזור מגוריו- ספר המדבר, בין ההר למדבר. משלח ידו של עמוס, שהיה נוקד (רועה צאן), מעיד על אחד העיסוקים המרכזיים של אנשי ספר המדבר, השולחים את בהמותיהם לראות במדבר המוריק בחורף. דוגמא נוספת המדגישה את קרבתו של עמוס לנופי המדבר ניתן לראות בנבואת החורבן שהוא מנבא על ישראל: גַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת-הַגֶּשֶׁם, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר, וְהִמְטַרְתִּי עַל-עִיר אֶחָת, וְעַל-עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר; חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר-לֹא-תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ. ח וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל-עִיר אַחַת, לִשְׁתּוֹת מַיִם--וְלֹא יִשְׂבָּעוּ (עמוס פרק ד). התופעה של 'שבר ענן', המוריד כמות נכבדת של גשם על אזור מצומצם ולא על סביבותיו, נפוצה מאוד בספר המדבר ובמדבר יהודה. קברו של עמוס הנביא השוכן בתל תקוע נזכר בתיאורי נוסעים מימי הביניים, אך כיום אין לו זכר בשטח.
בתקופה הביזנטית המשיך היישוב בתל תקוע, אך פעילות אנושית החלה גם בוואדי הנמצא מתחת היישוב. הנזיר הנוצרי חריטון, שהגיע לארץ במאה ה-4 לספירה, קבע בנחל תקוע את משכנו ומשכן הנזירים שאיתו, וכאן הקים את ה'לאורה' (שיטת נזירות המשלבת את המנזר השיתופי עם התבודדות יחידים) השלישית שלו. שרידים של המנזר המרכזי ניתן לראות בגדה המערבית של הנחל, ועשרות תאי התבודדות רבועים של הנזירים נמצאים בשתי גדותיו. בגדת הנחל שוכנת גם מערת חריטון, המערה הקארסטית הגדולה ביותר בארץ, ובה נמצאים עשרות חללים וכוכי זחילה.
ימים ראשונים
ראשיתה של תקוע החדשה בהיאחזות נח"ל שעלתה למקום בשנת 1975 במסגרת תכנית אלון. ההיאחזות עלתה על הקרקע כדי לשלוט על דרך המגיעה ממזרח הר חברון לכיוון ירושלים, דרך בה השתמש הלגיון הערבי במהלך מלחמת השחרור, כאשר כוחותיו נעצרו זמנית בדרך הראשית ליד גוש עציון, וכדי לשלוט על נתיבי ההברחה מירושלים לים המלח. כעבור שנתיים אוזרח הישוב, ביוזמת אריאל שרון, שהיה אז שר החקלאות אחראי על תחום ההתיישבות בממשלתו הראשונה של מנחם בגין. הגרעין הראשון שעלה ליישוב כלל כ-10 משפחות, רובם מעולי ברית המועצות, שעלו לארץ בגל עלייה שהתרחש בעקבות תיקון ג'קסון ב-1975. רוב התושבים עבדו במפעל מנועי בית שמש. בתחילה גרו התושבים בשני מבני הנח"ל הישנים, כאשר הנשים גרו לחוד והגברים לחוד. נתיב הנסיעה לירושלים עבר בבית לחם ובקבר רחל. עקב התנאים הפיזיים והביטחוניים הבעייתיים בשנותיו הראשונות של היישוב התרחשה נשירה של תושבים, ובשנת 1978 הגיעה לחזק את תקוע ישיבת הסדר בראשותו של הרב יהושוע בן מאיר (בהמשך- ישיבת 'שבות ישראל'), ישיבה שיש לה זכויות רבות בהקמתם של יישובי גוש עציון, ובהמשך היא תשמש כאבן מסד ליישוב אפרת בראשית שנות ה-80, וליישוב גבעות- בסוף שנות ה-90. כשנה לאחר הקמת היישוב הצטרפו אליו גם חברי הגרעין - 'לב ציון', עולים מארה"ב וחברי בית"ר שחיפשו מקום להקמת יישוב ביהודה ושומרון, ואף גרעין של עולים מצרפת- תלמידי הרב ליאון אשכנזי- 'מניטו'.
אנשי גוש אמונים, שליוו את היישוב בראשיתו, התקשו להאמין שקבוצת העולים תחזיק מעמד לבדה, ולכן 'שידכו' להם גרעין של 30 משפחות דתיות ותלמידי ישיבה. אולם בהמשך, כאשר הסתבר לקבוצת המתיישבים המקורית שהיישוב הולך לאבד את אופיו בתור יישוב חילוני- דתי מעורב, הוחלט באופן הדדי על פרידה של הגרעין הדתי מהיישוב, ותקוע המשיכה בדרכה כיישוב בו חיה אוכלוסייה מגוונת: חילונית ודתית, עולים ו-ותיקים דרים בצוותא. אף בית הספר שהוקם ביישוב, אח"י (אחדות ישראל) תקוע, מאגד בתוכו קהל חילוני מסורתי ודתי, ה"מתעשרים וצומחים מתוך המגוון והשונות" (מתוך אתר בית הספר).
בשנותיו הראשונות של תקוע אף נעשו מאמצים כדי להגדיל את עתודות הקרקע של היישוב, שבתחילה התפרס על שטח מצומצם של 20 דונם. תפיסת הקרקע נעשתה במגוון דרכים. במהלך סיור של אריאל שרון בשנת תש"מ בתקוע, עשו אנשי היישוב מאמצים להרשים את השר והראו לו את הפוטנציאל הרב של היישוב. בעזרת שרון ועו"ד ופליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, שסייעה רבות להתיישבות המתחדשת ביהודה ושומרון, אושרו עוד 860 דונם עבור היישוב. בהמשך, במהלך שנות ה-80 וה-90, תפסו רועי תקוע את השטח שמעל לנחל, ועוזי דיין שכיהן כאלוף פיקוד המרכז אישר את קו הגבעות שמעל נחל תקוע כגבול שטח היישוב, גבעות שעליהם קמו היישובים תקוע ב' ג' ו-ד'.
משבר וצמיחה
כמה שנים לאחר שנוסד היישוב הגיע לתקוע הרב מנחם פרומן, שכיהן עד אז כרבה של מגדל עוז, קיבוץ שאימץ את תקוע בשנותיו הראשונות. הרב פרומן השתלב בהוויה המיוחדת של תקוע, ובהמשך אף השתתף יחד עם הרב עדין שטיינזלץ בהקמת ישיבת ההסדר השוכנת היום ביישוב. בהמשך עסק הרב פרומן רבות בקירוב בין דתי- בין יהודים לערבים, ואף פתח בהידברות עם מנהיגים פלסטינאיים רבים. להלווייתו שהתקיימה לפני כשלוש שנים הגיעו רבים ממנהיגי הכפרים בסביבה. בשנת 2011 ייסד הרב פרומן את תנועת ארץ שלום, תנועה חברתית הפועלת לקדם את השלום והדיאלוג בין התושבים היהודים בשטחי יהודה ושומרון לבין התושבים הפלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית. התנועה מבססת את דרכה על ההנחה שהתושבים הישראלים והפלסטינאים יאלצו להתגורר אחד ליד השני עוד שנים רבות, ולכן- יש לבסס שיתוף פעולה, שכנות טובה וקירוב לבבות שיצמחו מלמטה,ועל כך ששלום נעשה לא בין מנהיגים אלא בין התושבים שבשטח. כיום משמש ברבנות בתקוע הרב אבי בלידשטיין.
האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בשנת 1987, הייתה טראומתית מבחינת תושבי תקוע. התושבים, שהתרגלו לעבור דרך בית לחם בדרכם לירושלים, ולערוך קניות בעיר הערבית ובפרברה- בית סאחור, וחשבו שמעשי האיבה לא יגיעו אליהם עקב יחסיהם הקרובים עם תושבי הסביבה, נאלצו להפסיק ולהיכנס לתוך המרחב הערבי ולהעתיק את דרך נסיעתם לירושלים ל-'ציר הזבל', העוקף את בית סאחור ממזרח. האינתיפאדה השנייה הייתה אף קטלנית יותר, ובמהלכה נרצחו שניים מתושבי היישוב- יוסף אישרן ויעקב מנדל, שירדו במאי 2001 לטייל בנחל תקוע ונרצחו באכזריות על ידי ערבים מהסביבה ליד מערת חריטון. גם היישוב נוקדים הסמוך שכל שלושה מאנשיו, ופצצת מרגמה אף נורתה לשטח תקוע מכיוון בית סאחור. במהלך האינתיפאדה השנייה נחסם הכביש מתקוע לירושלים ותושבי תקוע, יחד עם שאר אנשי היישובים בגוש המזרחי, נאלצו לעבור דרך צומת אפרת בדרכם לירושלים, דבר ששילש את זמן הנסיעה לעיר. אך מעז יצא מתוק. בשנת 2006, עם דעיכתה של האינתיפאדה, נחנך כביש חדש לגוש המזרחי, העוקף את גוש בית לחם ממזרח ומקצר את הנסיעה מהר חומה לתקוע ולנוקדים ל-12 דקות בלבד. חניכתו של הכביש הביאה לגידול מהיר באוכלוסיית תקוע, וכיום חיים ביישוב מעל 750 משפחות, או כ-3,500 איש.
במהלך הסיור ביקרנו בחווה של מירו כהן. מירו הגיע לתקוע בשנת 1981, ומעט לאחר הגעתו התברר כי הערבית השגורה על פיו מסייעת לקשר עם התושבים הערביים שבאזור. מירו הסתובב בכפרים הערביים ובמאהלי הבדואים של שבטי הרשיידה והתעמרה הנמצאים ממזרח ליישוב, וקשר קשרים עם הנכבדים הערביים. מירו נתן לרועים הערביים תרופות לעדרי הצאן, שסופקו לו על ידי משרד החקלאות, וכונה על ידי הרועים ה-'יד המבורכת' עקב סיועו בהבראת הצאן החולה. בעת כהונתו של בוגי יעלון כאלוף פיקוד המרכז החליט האחרון שבתקוע יכהנו שני רבשצ"ים (רכז ביטחון שוטף- האחראי על ההגנה האזרחית של היישוב ועל הקשר עם גורמי הביטחון): אחד ליישוב עצמו, ואחד נוסף- מירו- לסביבות היישוב, כדי להבטיח את הקשר עם תושבי הסביבה. מירו אף עסק רבות בחקר התרבות של תושבי הסביבה המוסלמים, ולטענתו אחוזים רבים מתושבי הסביבה הם יהודים שאולצו להתאסלם במאות השנים האחרונות אך הם עדיין שומרים על מעט מנהגים וסמלים יהודיים. לאחר שהעדר שגידל נגנב מספר פעמים על ידי ערביי הכפר תוקוע, עבר מירו לעסוק בגידול פרחים וביצים אורגניות. מוזמנים להגיע לחוותו ולהתרשם, ואף לקנות מהתוצרת הטרייה (החווה נמצאת ליד חוות הסוסים, בין תקוע ב' לתקוע א').
תקוע: תעודת זהות
גובה ממוצע: 650 מטר מעל פני הים
שנת ייסוד: 1977
מספר תושבים: כ-3,500 (כ-750 משפחות)
אופי יישוב: יישוב קהילתי, חילוני- דתי מעורב.
רב היישוב: הרב אבי בלידשטיין.
