מבואחקירת שרידי בעלי חיים מחפירות ארכיאולוגיות (המכונה ארכיאוזואולוגיה) הפכהבעשורים האחרונים לכלי מחקר רב חשיבות בניתוח הקשרים בין האדם לסביבתו. ניתוחממצא זה מאפשר לחוקרים לענות על שאלות ממגוון רחב של תחומים הקשורים למכלולחייהם של הקדמונים, ובהם חיי היום־יום מחד ואירועים טקסיים, דתיים ופולחניים מאידך.חשיבות שרידי בעלי החיים בלימוד מוצא ושייכות תרבותית ואתנית עלתה לאורך השנים,תוך מיקוד גובר בהשפעת האמונה הדתית של האדם על צריכת המזון ועל דרכי הכנתו.הסתבר עוד כי הזיקה בין מוצא אתני למנהגי האכילה היא דינמית, ונתונה להתפתחותולשינויים לאורך התקופות השונות.
מבואחורבת מדרס נמצאת כ־ 5 ק"מ צפונית לבית גוברין, במרחק של כ־ 800 מ' מכביש 38על סמך ההיגיון הטופוגרפי, הכביש המודרני משמר את התוואי של הדרך העתיקה מירושלים אל בית גוברין, המתפצלת מן הדרך שנמצאה בין ירושלים לאמאוס. בסקר בתי הכנסת שערך צ' אילן התגלה באתר משקוף, והמקום זוהה בטעות כבית(Tsafrir Di Segni and Green 1994: 114, 186 ;1 273 , איור – כנסת אילן תשנ"א: 272בחפירת הצלה שנערכה בשנת 2010 הסתבר שהזיהוי מוטעה, והמשקוף שייך לכנסייה(גנור ואחרים תשע"ב).
מבואעם סיומה של מלחמת העצמאות החלה מדינת ישראל ליישב באינטנסיביות שטחים רביםשנכבשו במלחמה. הדגש ניתן על התיישבות כפרית, הרחק מאזורי הליבה ההתיישבותייםשבמישור החוף, כדי לאפשר את פיזורה של האוכלוסייה, וכדי להשתלט בפועל על שטחיםרבים שהנוכחות היהודית בהם הייתה דלילה ביותר עד למלחמה (שטיפטל 1992 ; שירן(261-259 : 1998 ; בר און 2017בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל ( 1958-1948 ) קמו מעל 400 יישוביםחקלאיים, רובם מושבי עובדים ומיעוטם קיבוצים ומושבים שיתופיים. מרביתם של יישוביםאלה הוקמו בידי עולים חדשים, ולא בידי בני הארץ. נוסף על המטרות הביטחוניות הייתה: לתנופת ההתיישבות גם מטרה כלכלית: להגביר את הייצור החקלאי במדינה (גולן 1997102-83 ). אחת מגולות הכותרת של מעשי ההתיישבות בעשור זה הייתה הקמתם של 27יישובי חבל לכיש, בשנים 1956-1955 .
מאמר זה מבקש לבחון את פעילותן של הקבוצות החמושות הערביות במרד הערביהגדול באזור שיכונה להלן "ארץ יהודה", קרי הר חברון, שפלת יהודה והרי ירושלים.בכך משמש מחקר זה ניסיון ראשון מסוגו לנתח את המרד הערבי בהקשר אזורי, תוךהתבוננות במאפיינים המקומיים המיוחדים לו. לשם כך יעסוק המאמר בכמה שאלות: מההיו המאפיינים של המרד באזור זה? כיצד פעלו המתקוממים? מי היו המנהיגים שהובילואותם? האם היו הבדלים בין המרד ביהודה ובין אזורים אחרים בארץ? אילו תוצאות היולמרד בחבל ארץ זה?
הקדמהמקורו של מחקר זה בפרויקט תיעוד של חקלאות ההר הקדומה למרגלות הכפר חוסאן,בתוך נחל הקרוי בפי הערבים ואדי ג'מיע ובפי הישראלים נחל המעיינות. בנחל מתקיימתחקלאות הר מסורתית מזה דורות רבים, המשמרת שיטות עבודה קדומות. הרעיון לתעדאת חקלאות ההר הקדומה בנחל נבע מהחשש שהשיטות והתרבות של חקלאות ההרהמסורתית הולכות להיעלם מן העולם תחת שׂלמת בטון ומלט, וכן עקב מגמת התייבשותמקורות המים הטבעיים ו/או שכלולים טכנולוגיים. ככל שהתקדמנו עם מלאכת התיעודנחשפנו לתהליכים מהירים המתרחשים בשטח, ואלה הפכו מפרויקט תיעוד לפרויקטמחקר.
מבוא - שארית הפלטה והמאבקים על הקמת המדינהבתקופה שבין מאורעות השואה להקמת המדינה התמודדה הנהגת היישוב היהודי בארץישראל עם משימות קשות במיוחד. הוטל עליה להיערך בו־זמנית להעלאה ולקליטהשל אנשי שארית הפלטה, ששהו במחנות העקורים במרכז אירופה, ולהתנהלות מדיניתוביטחונית לקראת אפשרות של הקמת ישות עצמאית בארץ ישראל. שתי משימותמרכזיות אלה היו כרוכות זו בזו, שכן הדאגה להעלאתם ולקליטתם של אנשי שאריתהפליטה, מעֵבר לרצון לסייע לניצולים, נבעה מתוך תקווה לחזק בעזרתם את היישובהיהודי לקראת האתגרים הצפויים לו (עופר תשמ"ו: 304-275 ). תקווה זו הייתה קודם כול1 וכך התבטאו ,(341 , לתמיכת הניצולים בהתיישבות היהודית (גבתי תשמ"א: 322-321במפורש גם בקיבוץ הדתי (להלן - הקבה"ד):עד שבאתם הנה הייתם פליטים, ניצולים, אולם מעתה והלאה עליכם להיותמצילים [הדגשה במקור, ש"ש], עליכם לשתף את עצמכם בעבודת ההצלה עלבנין הארץ. 2
מבואהאזור שבו נערך סקר המעיינות במרחב גוש עציון ממוקם דרומית לירושלים ומזרחיתלעמק האלה. הוא משתרע מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון, ממעלה רחבעם במזרחועד ביתר עילית וגבעות במערב. מבחינה גיאוגרפית נחשב צפון גוש עציון לחלק מהריירושלים, ורובו הגדול לחלק מהרי חברון. חלקו המזרחי מצוי בסְפר מדבר יהודה. פני השטחבאזור הגוש הרריים, ובדומה לשאר הרי יהודה אין בהם תצורה בולטת של בקעות ורכסים.רומו הטופוגרפי של קמר הרי חברון הוא באזור 950-900 מ'. שיאו בפסגת רכס א־צלח, המגיע לגובה 997 מ' מעל פני הים, ונמצא בשטח היישוב נווה דניאל. בשל הגובההיחסי של האזור מזג האוויר בחורף קר וגשום, ולעיתים אף מושלג. בצד המערבי של אזורהסקר, ליד ביתר עילית, גובה המעיינות שנסקרו הוא 700-630 מ', ואילו הרום של עיןנטוף שבצד המזרחי הוא כ־ 530 מ' מעל פני הים. המרחב שבו נערך סקר המעיינות כוללשני אזורי אקלים שונים – אקלים ים תיכוני המאפיין את הרכס הגבוה ואת צידו המערבי,ואקלים צחיח למחצה המאפיין את סְפר מדבר יהודה בחלקו המזרחי.
מבואלפני כשבעים שנה, בשנת 1951 , פורסם בפריז ספרו החשוב של הפרהיסטוריון הצרפתי רנהLe Paléolithique et– על התקופות הפרהיסטוריות של מדבר יהודה (René Neuville) נווילספרו של נוויל, וכן ספרן של דורותי גארוד ודורותי .le Mésolithique du Désert de Judéeהם הספרים המכוננים של ,(Garrod and Bate 1937) בייט על תקופת האבן בהר הכרמלהמחקר הפרהיסטורי של ארץ ישראל. במאמר זה, לציון זכרו של חברנו דוד עמית, שחי עלסיפּו של מדבר יהודה ולמד את צפונותיו, נסקור את הפרהיסטוריה של צפון מדבר יהודהעל בסיס מחקרי נוויל, ונשלב אותה בתוצאות המחקר העכשווי בארץ ישראל...
מקובל להניח שהפער בין השומר הצעיר לבני עקיבא, בין הקיבוץ הארצי לקיבוץ הדתי,עמוק ורחב באופן שמקשה לגשר על התהום, לחבר בין הפלגים וליצור שיתופי פעולה.זאת עקב השקפות העולם ומסכת הערכים המניעים את שתי התנועות. שתיהן מעוגנותבשורשים רעיוניים ובהוויות תרבותיות שונות. בכוונתי להאיר במאמר זה תמונה אחרת– שתי תנועות שמאפיינים אותן יותר חיבורים מפירודים, יותר צירופים ושיתופים מאשרפיצולים ופילוגים. שתיהן תרמו רבות לבניין הארץ ולביסוס המפעל הציוני. ביטויים לכךאפשר לראות לאורכה ולרוחבה של הארץ, לדמות העם, המדינה והחֶבְרה ולצביונם בימינו.עם זאת, אין בכך כדי לטשטש את המחלוקות ולעמעם את הגוונים הייחודיים שנושאת כלאחת מהן. לעיתים נעוץ השוני בפערי שפה, בפרשנות שונה לאותם מונחים לשוניים. שתיהתנועות – השומר הצעיר ובני עקיבא – עברו בעשרות השנים האחרונות תהליכי שינויניכרים במסרים הרעיוניים ובדגשים החינוכיים. הזמן שחלף ממועד התרחשות האירועיםועד כתיבתם כאן עשוי להעניק להם פרספקטיבה שונה...
