ישיבת הר עציון הייתה אחד המפעלים הראשונים של קיבוץ כפר עציון עם עלייתו לקרקע ב-1967, תשכ"ז. עוד בימים הראשונים של כפר עציון חלמו המתיישבים על שילוב של ישיבה וקיבוץ. חנן פורת, מראשי ההתיישבות החדשה, הצליח למצוא גרעין של בחורים מישיבת נתיב מאיר וישיבת מרכז הרב שראו בשילוב של לימוד תורה והקמת יישוב בלב גוש עציון אידיאל.
ישיבת הר עציון הייתה אחד המפעלים הראשונים של קיבוץ כפר עציון עם עלייתו לקרקע ב-1967, תשכ"ז. עוד בימים הראשונים של כפר עציון חלמו המתיישבים על שילוב של ישיבה וקיבוץ. חנן פורת, מראשי ההתיישבות החדשה, הצליח למצוא גרעין של בחורים מישיבת נתיב מאיר וישיבת מרכז הרב שראו בשילוב של לימוד תורה והקמת יישוב בלב גוש עציון אידיאל. הגרעין התחיל לחפש ראש ישיבה ומצאו את הרב יהודה עמיטל, הרב הסכים להיות ראש הישיבה עם שני תנאים: האחד שהרב אהרון ליכטנשטיין יכהן יחד אתו כראש הישיבה והתנאי השני היה שבמהלך שנתה הראשונה של הישיבה יחפשו רב שיכהן בתור ראש הישיבה לצמיתות.
עיקר העיקרים של הישיבה היא לימוד תורה, הסולל את הדרך המרכזית בעבודת ה'. לימוד הגמרא בעיון, בהעמקה ובהתמדה, מהווה את מרכז הכובד של הלימוד בישיבה.
הישיבה הינה ישיבת הסדר. דרך ההסדר אשר הרב עמיטל היה מראשוני הוגיה וממעצבי דרכה, מייצגת אידיאל ומציבה אתגר. במהלך חמש שנות הלימוד במסגרת זו, משלבים התלמידים לפחות 15 חודשי שירות פעיל בצה"ל, בדרך כלל ביחידות קרביות של חי"ר או שריון, עם אפשרות למסלולי פיקוד וקצונה. במהלך שירותם הצבאי, שומרת הישיבה על קשר חם עם התלמידים.
ישיבת הר עציון היתה מישיבות ההסדר הראשונות, ובשנות קיומה הוכיחה כי בדרך המשלבת שירות צבאי עם לימודים ישיבתיים ניתן להגיע לעוצמה תורנית, תוך כדי מילוי חובה לאומית, מעורבות והשפעה בחברה ובעם. ליד הישיבה הוקמה מכללת יעקב הרצוג המכשירה את תלמידיה לעסוק בחינוך.
הישיבה התקיימה בתוך קיבוץ כפר עציון במשך כמעט שלוש שנים עד שהתחילו בבניית משכן הקבע שלהם באזור ה"גבעה הצהובה". בשנים הראשונות הקרבה בין הישיבה לבית ספר שדה הולידה שיתוף פעולה ייחודי. חלק מתלמידי הישיבה שימשו כמדריכים בבית ספר שדה והביאו איתם לשטח רקע תורני נרחב אשר השפיעה על עולם התוכן בהדרכה. השילוב של מקורות ישראל בשדה במהלך הסיור בשטח העשיר את ההדרכה והראה כי המציאות החקלאית כיום בשטח ההר פועלת כפי שעבדו אבותינו לפני כאלפיים שנה בזמן כתיבת המשנה והתלמוד. מאידך גם עולם הישיבה הרוויח הבנה מעמיקה של המציאות הקדומה והבנה מחודשת של מקורות ישראל בשדה. בין המדריכים-תלמידים בשנים הראשונות נמנו: חנן פורת ז"ל, הרב יואל בן-נון, עמוס ספראי ואחרים.
חודשיים לפני הנחת אבן הפינה לישיבה כבר עלה על הקרקע היישוב השני בגוש עציון, קיבוץ ראש צורים. בטקס הנחת אבן הפינה הוכרז ששם המרכז האזורי ליד הישיבה יהיה "אלון שבות", על שמו של עץ האלון הבודד.
יגאל אלון שנאם בטקס אמר שהקמת גוש עציון מחדש "היא הנקמה הקונסטרוקטיבית ביותר הנמנית על אוצר ערכיו של עם ישראל... נוכחות צבאית אינה תחליף לנוכחות אזרחית." הוא הגדיר את היישובים החדשים הקמים מעבר לקו הירוק כ"מסכת של מעשים גדולים המחזקת את הנוכחות היהודית במרחבי ספר חיוניים ובצמתים אסטרטגיים".
הבניה של מבנה הקבע התעכבה, ורק לאחר לחצים על הממשלה נבנתה. רק בערב שבועות תש"ל, 1970 הודיע הרב עמיטל שהישיבה עוזבת את כפר עציון ומסר הודעה גם למוסדות הקיבוץ.
בכ' סיוון תש"ל הישיבה עברה למשכנה הקבוע והקימה באותו יום את היישוב אלון שבות. בשעות אחה"צ התכנסו תלמידי הישיבה בבית המדרש החדש וקבעו בפתחו מזוזה. עם ערב הופעל הגנרטור- אור חדש עלה על גוש עציון.
אלון שבות, היישוב השלישי בגוש עציון, קם כמרכז אזורי ליישובים החקלאיים. לתלמידי הישיבה הצטרפו משפחות הר"מים והאברכים, ולימים הצטרפו אליהם גם ותיקי גוש עציון שביקשו לחזור ולגור במקום אבל אורח החיים הקיבוצי לא הלהיב אותם.
מאז ועד היום הישיבה התפתחה וגדלה, היום נמצאים בראשה ארבעה רבנים: הרב משה ליכטנשטיין, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי. סביבה צמח היישוב אלון שבות שהיום מתגוררות בו קרוב ל-700 משפחות. מייסדי הישיבה, הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין נפטרו בשנים האחרונות. הרב עמיטל בשנת 2010 ואילו הרב ליכטנשטיין בשנת 2015.
מה ניתן לראות בשטח?
המבנים הראשונים של ישיבת הר עציון נהרסו ברובם אך דווא הישן ביותר עודנו קיים בקיבוץ כפר עציון. סמוך לחדר האוכל של בית ספר שדה כפר עציון – נווה עובדיה, ניצב בין העצים מבנה בעל גג קמור המכונה בפי חברי הקיבוץ ותלמידי הישיבה בשנים הראשונות: 'ניסן'. המבנה שימש בעבר את חיילי הלגיון הירדני אשר שהו בכפר עציון לפני מלחמת ששת הימים. במקור עמדו במקום מספר מבנים דומים אך כיום נותר רק אחד.
שאר מבני הישיבה כמובן ניצבים בתוך היישוב אלון שבות. הישיבה מקפידה על תנאי חיים טובים לתלמידיה מתוך הבנה כי התורה ניקנית בתנאים נוחים אשר מאפשרים העמקה והשקעה בלימוד. מרפסת התצפית של הישבה מוקדשת לזכרו של סא"ל במיל' אריה טפר אשר פיקד על מחלקת פלמ"ח בקרב ג' בשבט ובלם את ההתקפה הערבית. שדה הקרב בו נלחם באותם ימים היה סמוך לשטח הישיבה והמרפסת צופה אל אתר הקרב עצמו.
