גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
חיפוש צימר
עגלת קניות
שם
עלות
כמות
מחק
לתשלום

מים מגוש עציון – סיור לאורך אמות המים בנחל הפירים (אמת הביאר)

נק' פתיחה: גבעת הדגן.

נק' סיום: עין ביאר.

אורך המסלול: שלושה וחצי ק"מ.

זמן הליכה: כשעתיים וחצי (לא כולל כניסה לאמה).

דרגת קושי: בינוני.

עונה מומלצת: כל השנה.

מפת סימון שבילים: מפה מס' 9.

סימון שבילים: שחור.

נקודות שירותים ועצירה קרובות: מרכז מסחרי אפרת.

אופציות נוספות למסלול: מוזכרות בסוף העמוד.

 

נחל הפירים- "על רגל אחת"

בטיולנו נלך בצמוד לאמות מים מימי בית המקדש השני, אשר סיפקו מים לירושלים המתפתחת וגדלה, ושרדו עד ימינו. בחלק מהאמה זורמים מים עד היום ואנו אף נוכל להיכנס אל מתחת לקרקע ולעבור בקטעים אלו. בנוסף לאמות, ההליכה חולפת דרך חלקות גפנים מדהימות ביופיין ודרך תצפיות על בריכות שלמה והכפר הציורי- ארטס.

 

מהן אמות המים?

משחר ימיה של ירושלים היה קיומה מותנה ביכולתה לספק מים לתושביה. כבר בתקופה הכנענית התיכונה (המאה הי"ז לפני הספירה), עת נהייתה לראשונה לעיר, התמודדו שליטיה עם הבעיה. מפעל המים המשוכלל שפיתחו סביב מעיין הגיחון המשיך לשמש הן בימי הבית הראשון הן בימי הבית השני.אמות מים 2_20190121105423.955.jpg

בתקופה זו נמשך השימוש במי המעיינות הקרובים לעיר ובמים שנאגרו בבריכות שבתחומיה, אך לא היה די באלה. ירושלים – עיר הבירה והמקדש - גדלה והלכה לכדי מטרופולין והמון עולי רגל ומבקרים פקדו אותה כל ימות השנה וביתר שאת בשלושת הרגלים. היא נזקקה בדחיפות למקורות מים חדשים. עיקר המאמץ הוקדש מעתה להובלת מים ממרחקים. כבר בימי השליטים לבית חשמונאי ובעיקר בימי הורדוס, נוצל הידע ההנדסי וההידרולוגי שנרכש ברומא לבניית אמות מים ארוכות ומפותלות שהזרימו מים אל העיר ממעיינות הר חברון. במפעל מתוחכם ורב ממדים זה שולבו נקבות-מעיין, אמות בנויות וחצובות, מנהרות פירים, סכרים ובריכות ענק. הוא התפתח בשלבים, מימי החשמונאים (המחצית השנייה של המאה הב' לפנה"ס) – עת נבנתה אמה מעין עיטם (בערבית: עין עטן) מצפון לגבעת הדגן (רכס ד'הר באקו) שבתחום העיר אפרת, אל בית המקדש – ועד הגיעו לשיאו בסוף ימי הבית, בימי הנציבים (אמצע המאה הא' לסה"נ), כאשר לא פחות מחמש אמות נכללו במפעל, שבלבו בריכות שלמה. שתי אמות מתוך החמש הובילו את מי המעיינות שבאזור גוש עציון של היום אל ברכות שלמה: האחת היא אמת הערוב, שאספה את מימיהם של כמה מעיינות בבקעת ערוב ובסביבותיה והזרימה אותם כנחש ארוך ומפותל לאורך כ-40 ק"מ ממזרח לרכסי מגדל עוז והעיר אפרת, עד הבריכה התיכונה שבבריכות שלמה. האחרת היא אמת הביאר, שברובה היא מנהרה תת-קרקעית מתחת ערוצו של נחל הפירים (ואדי אל ביאר) שממערב לעיר אפרת. מנהרהזו הזרימה את מי עין האמה (עין ואדי אל ביאר) שבראשה, וכן מי תהום שנאספו לאורכה. למי המעיין ומי התהום הצטרפו גם מי גשמים שזרמו לעמק הנחל מהרכסים שסביב, ונעצרו בסכר שהותקן במורד העמק מעל קצה המנהרה. שלושת המקורות הללו הזרימו מים רבים אל הבריכה העליונה שבבריכות שלמה, באמה שנבנתה על פני השטח בקו גובה מתאים. את המכשול הטופוגרפי של גבעת הדגן חצתה האמה במנהרת פירים שאורכה כ 400 מ'. אל מי שתי האמות שבאו מדרום, נוספו בבריכות שלמה מי גשמים שנוקזו מהבקעה הסמוכה וכן מי ארבעה מעיינות הנובעים בצד הבריכות. מהבריכות זרמו המים בשלוש אמות לשלושה יעדים עיקריים: האמה התחתונה –זו שראשיתה בעין עיטם – הובילה אל הר הבית והמקדש שבמרכזו; האמה העליונה הו