אמת הביאר- קיץ תשע"ו

אמת הביאר- קיץ תשע"ו - יולי אוגוסט 2016

 

טיול רטוב ומהנה במנהרה תת קרקעית  שאורכה 150 מטר, האמה היא חלק ממערכת המים שבנה הורדוס להולכת מים לירושלים ולבית המקדש. המסלול כולל הליכה חווייתית בנקבה שמימיה הזורמים מגיעים קצת מעל גובה הברכיים.

 

הסיור במקום כולל:

ביקור חוויתי במערה קרסטית מדהימה ותת קרקעית, בריכת שכשוך, מתנפחים, פינת יצירה, בישולי שדה והשכרת אופניים.  מתאים לקייטנות!

אין צורך בתיאום מראש. (חוץ מקבוצות המשלמות באמצעות וואצ'ר)

 

שעות פתיחה (חודשים יולי-אוגוסט כז' סיון- כז' אב):

 

ימים א-ה : 9:00-16:00 (כניסה מאוחרת יותר בתיאום מראש)

ימי שישי:  9:00-14:00

ביח' בתמוז 24/7 ובי' באב 14/08/16- האתר יהיה סגור

 

 

מחיר:

בודדים – 18 ₪ לאדם.

קבוצה (מינימום 30 איש) - 15 ₪ לאדם.

פינת יצירה ובישולי שדה בתשלום נוסף של 5 ₪

השכרת אופניים עד 4 שעות: 50 ₪ לזוג אופניים.

השכרת אופניים לכל היום: 70 ₪ לזוג אופניים.

 


משך השהייה באתר בממוצע - בין 45 דק' לשעתיים.

בנוסף במקום ישנו קיוסק לשתיה קרה, חטיפים, פנסים וכד'.

במקום ישנם שירותים ומלתחות להחלפת בגדים, ופינות מוצלות לרווחת המבקרים.

יש להצטייד בפנסים, בגדים להחלפה ונעליים להליכה במים.

הכניסה למסלול באמה מגיל 5 ומעלה.

 

 

 איך מגיעים?

לבאים מכיוון ירושלים

מגיעים לשכונת גילה, פונים בצומת המנהרות לכיוון גוש עציון (דרומה), עוברים את שתי המנהרות, ממשיכים לכיוון גוש עציון, לאחר כ-7 ק"מ עוברים את היישוב נווה דניאל (מצד ימין) ואת היישוב אלעזר (גם מצד ימין), כ-500 מטר לאחר היישוב אלעזר פונים ימינה וחונים במפרץ לאורך הכביש.

)שילוט במקום(

לבאים מכיוון תל אביב / בית שמש

מגיעים לצומת עציונה, פונים לכיוון גוש עציון (דרומה), ממשיכים כ-קילומטר וחצי עד היישוב נווה מיכאל, כמאה מטר לפני הכניסה ליישוב נווה מיכאל פונים שמאלה (מזרחה) ועולים לגוש עציון - ממשיכים ישר עד צומת גוש עציון (בדרך עוברים את גבעות מימין, את כפר עציון - משמאל ואת אלון שבות משמאל). בצומת גוש עציון פונים שמאלה (צפונה) ממשיכים כשני קילומטר עד לכניסה ליישוב אלעזר (מצד שמאל). בכניסה ליישוב אלעזר מבצעים פניית פרסה וחוזרים לכיוון צומת גוש עציון, לאחר כ-500 פונים ימינה וחונים במפרץ לאורך הכביש )שילוט במקום(

 

לגלריית תמונות מאמת הביאר - לחץ כאן

 

 רקע אודות אתר הביאר:

 

בימי בית שני, המשנה והתלמוד התקיימה מערכת אמות, צינורות, מנהרות, נקבות ובריכות שסיפקה מים מהר חברון לירושלים והייתה בשימוש עד למלחמת העצמאות והוסיפה לספק מים לחלק המזרחי של העיר עד מלחמת ששת הימים.

 

מקורות המים שבירושלים העיר-מעין הגיחון, בריכות המים הציבוריות ובורות המים שבבתים לא הספיקו לצורכי העיר בימי בית שני. בימי החשמונאים, ובעיקר בימי הורדוס ובמאה הראשונה לספירה, גדלה העיר והתרחבה, כמויות גדולות של מים היו דרושות לצורכי עבודת הקודש בהר הבית ובייחוד בשלושת הרגלים.

בירושלים נפתרה בעיית הספקת המים בדרך של אמות מים שבהן הוזרמו המים בכוח הכבידה ממקורות מרוחקים מן העיר עצמה כבערים רבות בעולם ההלניסטי והרומי.

אמות המים לירושלים הידועות לנו גם מן המקורות וגם מן הממצא הארכיאולוגי,הן המורכבות והארוכות שבאמות המים בארץ.

במאה ה 19 התגלתה מערכת מסועפת של אמות מים לירושלים שבמרכזן נמצאות שלוש ברכות שלמה.

 

שתי אמות מים הובילו לברכות שלמה: אמה במפלס נמוך- האמה התחתונה, שמקורה במעיינות ואדי אל-ערוב ואמה שמפלסה כ- 30 מטר גבוה יותר-האמה העליונה, המובילה מים מ"נחל הפירים" בערבית "ואדי אל ביאר" (בורות).

 

אמת הביאר  

 

אמת הביאר שעדין זורמים בה מים, נחשבת לאחר מאמות המים העתיקות והמרשימות ביותר בארץ על אף שהיא אמה קצרה יחסית ואורכה 4.7 ק"מ בלבד.

האמה מובילה מים לבריכה העליונה שבברכות שלמה.

באמה זו ניתן לראות ניקבה, אמה ומנהרה במרחקים קצרים זה מזה. תחילתה במעין "עין ואדי אל ביאר" הנובע מתוך מחילה קרסטית שאורכה מגיע ל84 –מטר .

המערה מצויה בסלעי גיר וחוואר

המעיין הנמצא בנ"צ 11827 16401 ופיתחה נימצא לרגלי השכונה התחתונה של העיר אפרת. הנכנס לפתח יורד במדרגות בנויות עד לאולם. מכאן מובילה צפונה ניקבת הפירים המלכותית של הביאר. מקצהו הדרומי נמשכת המחילה הקרסטית עד הנביעה. לאורך המחילה הקרסטית זורמים מי המעיין בדרכם לניקבת הפירים.

בתת הקרקע לא שמרו החוצבים באופן מדויק על כיוון ההתקדמות ונראה כי החוצבים סמכו על ניסיונם בשמירת הכיוון הכללי.

קיומה של הניקבה בקרקעית וואדי שאינו מהוה מכשול טופוגרפי, מהווה חידה למרות שהיה יתרון רב לחציבת ניקבה בוואדי שכן כך נשמר מפעל המים מפני פגעי טבע ואבן.

 

את האמה ניתן לחלק ל-5 חלקים :

 

המחילה הקרסטית במעיין הביאר – מעיין נובע תוך מערה קרסטית.

 

ניקבת הפירים-  ראשיתה במחילה הקרסטית ומוצאה בסכר שליד הכביש החוצה את ואדי ביאר.

לאורך הניקבה נסקרו 26 פתחים, כאשר הפתח הראשון הוא פתח הכניסה למעיין והוא נועד לכניסת בני אדם בצורה נוחה . שאר הפתחים, הבנויים כפירים, חסומים ברובם.

 

פתח המעין-פתוח לכל אורכו. אורכו 110 מ' והוא הוכשר למעבר ע"י החברה לפיתוח גוש עציון. הכניסה למעיין היא דרך פתח מקורה בחלקו ובו שני סגנונות בניה שונים: חשמונאי/ רומי ומאוחר יותר כנראה בריטי. הקשת שבכניסה שייכת כנראה לשלב המאוחר והיא הוכנסה לתוך הקיר הקדום. הכניסה הקדומה הייתה מקורה בלוחות אבן שחלקים ממנה שרדו ומעידה על כך שפני השטח כאן היו בעבר נמוכים בכ-2 מטר לערך. מן הכניסה מגיעים לאולם תת קרקעי גבוה ורחב מידות. האולם הוא חלל קרסטי שכנראה הורחב מעט בידי אדם.

בקצהו הדרומי של האולם מצויה ירידה לפתח הניקבה.

 

אמה קטע א'-אמה פתוחה המכוסה בחלקה בלוחות אבן, שאורכה כ- 0.5 ק"מ, נמשכת מהסכר שליד הכביש החוצה את ואדי ביאר ועד לפתחה הדרומי של מנהרת הפירים. קטע זה אורכו כ – 500מ' מתחיל בתחתיתו של סכר הבנוי מאבנים גדולות שנבנה כחלק אורגני של האמה.

 

מנהרת הפירים-מנהרה החוצה את הרכס של דרום ההר בקו מדרום לצפון .

אורכה כ- 0.5 ק"מ ולה 11 פירים הנטויים בדרך כלל בזווית של 60 וגובהם מותנה בהתאם למיקומם, ככל שהם קרובים יותר למרכז המנהרה הם גבוהים יותר. אורך המנהרה עולה על 500 מ', אך אין אפשרות לעבור לכל אורכה משום שמרכז המנהרה סתום בחרסיות ומלא מים.

המנהרה נחצבה משני הפתחים ומפירים אשר נחצבו מגובה פני השטח, דרכם ירדו החוצבים מטה דרך שכבות הסלע. מתחתית כל פיר החלו בחציבה לכיוונים מנוגדים עד שנפגשו עם חוצבי הפירים הקרובים. הפירים שמשו לאוורור המנהרה.

 

אמה קטע ב'-אמה פתוחה המכוסה בחלקה בלוחות אבן, אורך הקטע כ- 900 מ'. נמשכת מפתחה הצפוני של מנהרת הפירים ועד לבריכות שלמה.

לאורך האמה הובחנו בבירור שני שלבי בניה שונים: השלב הקדום הרחב יותר ( החשמונאי/רומי) והשלב המאוחר (עותומני/בריטי).

 

אורך האמה הכללי 4.7 ק"מ בעוד המרחק בקו אויר מנקודת המעיין ועד בריכות שלמה הוא 4 ק"מ. ראשית האמה בגובה 870 מטר מעל פני הים אך מהיותה מתחת לפני הקרקע יש להפחית ממספר זה כ- 10מ'. האמה מסתיימת בבריכה העליונה שגובהה כ- 800 מ' מעל פני הים ומכאן שהשיפוע הכללי של האמה הוא 12.8 פרומיל.

 

תיארוך האמה והפעלתה:

 

חוקרים שונים מתארכים את אמת הביאר לתקופות שונות בהפרש של עד 200 שנה: החל מימי המלך אלכסנדר ינאי (תקופת החשמונאים), ימי הורדוס ואף לתקופה הרומית.

כיום אין די נתונים לקבוע בביטחון את תחילת זמן פעילותה של האמה אך אין ספק שהאמה פעלה מן התקופה הרומית ואילך. לפי עדויות הייתה האמה בשימוש סדיר עד סוף תקופת המנדט. מאז חדלו לנקותה, אולם האמה ממשיכה לזרום גם כיום בחודשי החורף של שנים גשומות במיוחד.

 

ספיקת אמת הביאר על פי דו"ח בריטי משנות ה30- הייתה – 91,000 מ"ק בשנה.

ספיקת מעיין הביאר היא קטנה יותר, מכאן שאמת הביאר קולטת מים נוספים בדרכה אל בריכות שלמה, בשיעור הגבוה פי שניים מספיקת המעין.

 

להצעה לטיול בנחל הפירים - לחץ כאן

 

 

  טופס הזמנה לקבוצות

לפרטים והזמנות


בניית אתרים