דרך האבות

נק' פתיחה: האלון הבודד.

נק' סיום: נווה דניאל.

אורך המסלול: 2.5  קילומטרים.

זמן הליכה: שעתיים.

דרגת קושי: מסלול הליכה קל.

עונה מומלצת: כל השנה.

מפת סימון שבילים: מפה מס' 9.

סימון שבילים: אדום.

נקודות שירותים ועצירה קרובות: צומת גוש עציון, כניסה לנווה דניאל.

אופציות נוספות למסלול: בסוף העמוד.

 

"דרך האבות- על רגל אחת"

נלך בדרך בה עברו אבותינו בדרכם על גב ההר ונתרשם מהתמורות אותן עברה אותה דרך במשך השנים. נצפה על מקום הקרב בין החשמונאים ליוונים ונתרשם מאבני המיל הרומיות- סימן לדרך מסודרת. כמובן שלא נפספס את פרשת הגבורה, שהיוותה את אחד מסמליה של מלחמת העצמאות, פרשת גוש עציון. המסלול עובר בינות נוף הררי מרהיב, כר לפרשיות מרתקות ולחיי עמל וחקלאות בימי קדם.

 

איך מגיעים?

ניסע על כביש 60 ובצומת גוש עציון נפנה לכיוון מערב (כפר עציון, אלון שבות). לאחר כ-2 ק"מ נפנה ימינה עם השילוט אל עבר האלון הבודד. בכיכר יש להמשיך ישר ו-100 מ' אחריו יש לחנות בשוליים שמשמאל לכביש.

 

איך הולכים?

נקודת ההתחלה שלנו היא האלון הבודד, סמלו של גוש עציון.

העץ הבודד: עץ עתיק זה ראה ממלוכים ועות'מאנים ובריטים, אך גם יהודים עקשנים נטועים באדמתם, פורקים מטען משיירת משאיות, נלחמים מול אויב ערבי עדיף במספר ובנשק, ונכנעים בתום קרב גבורה. האלון הזה גם ראה את בניהם של אלה ששפכו דמם כאן חוזרים ובונים את ביתם שחרב, ומקיימים את דברי הנביא: "ושבו בנים לגבולם". לא פלא, שהעץ אליו צפו 19 שנה מרחוק, הפך להיות סמלו של גוש עציון המתחדש.

אבני זיכרון מסביב לאלון מספרים בקצרה את פרשת הגבורה שהתחוללה כאן לפני כ-60 שנה. תלמידי מוסדות החינוך הרבים שעל "הגבעה הצהובה" הסמוכה חולפים בכל יום על פני העץ ושוקדים על לימוד המורשת הציונית שהוא מסמל.

 

מהאלון נמשיך צפונה בכביש, עד אוכף טופוגרפי ואל דרך עפר הפונה אל "דרך האבות" (כינוי שאינו בהכרח מרמז על מסלול התנועה של אבותינו). על דרך עפר זו המסומנת בסימון שבילים בצבע אדום נלך עד לסוף המסלול. בתחילה, צמודים אנו לגדר אלון שבות, מראשוני הישובים בגוש עציון, ושמו הסמלי מעיד על מקומו המיוחד של האלון בעולמם של מקימיו. בהמשך נראה משמאל, ממערב, נחל עמוק, מיובליו של נחל עציונה היורד אל עמק האלה. מורדותיו של הנחל עמוסים עצי פרי של מטעי קיבוץ ראש צורים הסמוך.

 

בכניסה לדרך העפר, 100 מטרים לפנינו ח'ירבת זכריה הערבית, המשמרת את שמה של בית זכריה.

בית זכריה: גם בימים ההם נלחמו יהודים על אדמתם, מול האויב היווני. החשמונאים, בראשות יהודה המקבי, ניהלו באזור גוש עציון של ימינו שניים מתוך שמונת הקרבות שלהם ביוונים. בקרב בית זכריה נערך כאן צבאו של יהודה לקראת המוני הלוחמים של הצבא היווני, והפילים שתיפקדו כטנקים קדומים. המערכה הייתה קשה ויהודה הפסיד. כאשר ראה אלעזר, אחי יהודה את הנעשה, ניסה להושיע את עמו ובמעשה התאבדות מוטט את אחד הפילים. לזכרו, הישוב אלעזר לא הרחק כאן. יהודה נסוג אל ירושלים, ולבסוף נטש היווני את המקום והותיר את הבירה בידינו. אכן, כבר לפני יותר מאלפיים שנה שימש אזור גוש עציון עמדה קדמית של ירושלים.

 

נתקדם בשביל מזרחה כ-400 מטרים עד שנגיע אל אבן המיל בצד הדרך.

הדרך הרומית:כאן עברה דרך רומית, שנסללה במאה ה-2 לספירה, ולאורכה נתגלו אבני מיל, שרידי חציבה ומצדיות להגנה על הדרך. אבני המיל הונחו במרחק של מיל אחת מהשנייה (1400-1600 מ') ומכאן שמן. על אבני המיל היו כתובות שציינו את הקיסר בונה הדרך ואת המרחק הנותר ובכך שילטו את הדרך. ברוב המקרים נכתבה הכתובת בצבע ולא שרדה עד ימינו. בסמוך לנקודה זו התגלתה אבן המיל ה-12 בדרך ירושלים חברון.

אמנם בתקופה זו כוסתה ארץ ישראל ברשת דרכים שחצב השליט הרומי, אך שורשיה של דרך זו נעוצים עוד בימי בית המקדש השני, ובעולי הרגל הרבים שבאו אליו ושחזרו ממנו לביתם. במקורות חז"ל מרובים הם תיאורי הדרכים והעלייה לרגל, שהיוותה את אחד משיאי הווי החיים של היהודי בימי קדם. עולה הרגל שהילך בשביל זה יכול היה להתרשם, כמונו, מנופי קו פרשת המים הארצי. ירדת מזרחה, ואתה באגן הניקוז של ים המלח, עברת למערב, ואתה באגנו של ים התיכון. יתרונה הגדול של דרך זו היה טמון בנוחות שסיפקה. למרות שנבנתה בגובה של יותר מ-900 מטרים מעל פני הים, לא הכריחה הדרך את ההולכים בה לטפס במעלות ובמורדות תלולים.

 

נמשיך כ-100 מטר, נחלוף על פני צומת השבילים, ונסטה אל מקווה הטהרה שאליו יורדות מדרגות האבן. את מקווה הטהרה נוכל לזהות בגלות בעזרת הסככה שבסמוך לו.

מקווה טהרה: מקווה טהרה זה מלמד גם הוא על חיים יהודיים בימי קדם. האם שימש את תושבי האזור? האם פקדו אותו עולי רגלים? האבן לא מדברת, אך המדרגות, חדרי הכניסה והיציאה והטיח המכסה את הקירות מעידים על סידורי הטהרה הקפדניים שננקטו בעבר. לצידו של מקווה זה נתגלה בשנים האחרונות מקווה נוסף שהפך למאגר מים בתקופה הביזנטית, בה לא פקדו יהודים את המקום.

 

ניפרד מנוף העיר אפרת ממזרח וממראה גבעת החי"ש מדרום, ונמשיך בדרך צפונה. שני קילומטרים מפרידים בינינו לבין הישוב נווה דניאל. למרגלותינו מעמיק הנחל, וההולך מעליו נהנה מהמראה המשלב את צמחיית החורש הטבעי עם מטעים ששתל האדם: גפנים ועצי פרי נשירים אחרים. כדי למנוע את סחיפת התחכם האדם ובנה טראסות מאבן שהעניקו להר את מראהו המוכר כמו גם בהרי ירושלים והשומרון. ממערב לנו קיבוץ ראש צורים ומטעיו. באחד העיקולים נחלוף על פני שרידי כבשן הסיד, ששימש להכנת הסיד, ומעט אחך כך, ואנו מתחת ל"נתיב האבות", שכונה מערבית של הישוב אלעזר.

 

הנוף נפתח ממערב ומצפון. לבתי נווה דניאל המתנשאים מצפון (פסגת הישוב עומדת על כמעט 1000 מטרים מעל פני הים!) מצטרפים נחלין, ביתר, וישובים רחוקים יותר בהרי ירושלים. ערב קום המדינה נתונים היו אנשי גוש עציון במצור, ארבע נקודות קטנות מנותקות. היום ההתיישבות בגוש גדולה הרבה יותר, ואת מאות התושבים בעבר החליפו אלפים רבים בימינו.

מתחת לשביל יוצר מצוק הגיר הקשה נוף פראי בין צמחיית הבתה והסירה הקוצנית השולטת בה. בעבר נעלמה צמחיית החורש הים תיכוני בשל עודף רעיית צאן וכריתה מרובה של עצים להסקה. כיום שב החורש ומפאר אט אט את הקרקע. אך גם ללא הפרעת האדם, על הצמחים ובעלי החיים ללמוד להסתגל לחילופי מזג האוויר, לסלע ולתלילות המאפיינת את ההר.המטייל כאן בקיץ בשעות אחר הצהרים נהנה מרוח רעננה המצננת את החום המעיק, ואינו יכול כלל לדמיין כי בחורף יורד כאן בכל שנה שלג וצובע בלבן את ההרים הללו. הרי במישור החוף שממערב לנו עומדות אשקלון ונגבה בשערי הנגב!

נשוב מהעולם הקסום של נופי קדומים וחקלאות ההר אל המציאות המודרנית, ונתחבר לכביש העולה לנווה דניאל, ובו נרד ימינה ונגיע לכביש 60.

 

אופציות נוספות למסלול:

  • אל שדה בעז-ניתן להמשיך עם השביל המסומן באדום, לחצות את נווה דניאל, וללכת אל עבר "נבי דניאל", קבר שייח שעצי האלון העתיקים שבאתר מעידים על קדושתו. הדרך ממשיכה עוד צפונה אל "שדה בעז", מאחז צפוני של נווה דניאל, מדרך זו ניתן גם לסטות אל עין אל קסיס.

 להצטרפות לטיול מאורגן לדרך האבות- לחץ כאן

לעיון נוסף:

  • ארליך זאב ח', גבורת בית חשמונאי, בהוצאת החברה להגנת הטבע.
  • ספר בראשית, סיפורי האבות ומסעותיהם.
  • בן יעקב יוחנן, גוש עציון- 50 שנות מאבק ויצירה, בהוצאת בית ספר שדה כפר עציון ועמותת בני גוש עציון.
  • עידן 7- גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח, בהוצאת יד יצחק בן צבי.

 

כתב: אריק הר-זהב

ערך: גל ארליך

  מצגת מדרך האבות


בניית אתרים