מים מגוש עציון – סיור לאורך אמות המים בנחל הפירים (אמת הביאר)

 

נק' פתיחה: גבעת הדגן.

נק' סיום: עין ביאר.

אורך המסלול: שלושה וחצי ק"מ.

זמן הליכה: כשעתיים וחצי (לא כולל כניסה לאמה).

דרגת קושי: בינוני.

עונה מומלצת: כל השנה.

מפת סימון שבילים: מפה מס' 9.

סימון שבילים: שחור.

נקודות שירותים ועצירה קרובות: מרכז מסחרי אפרת.

אופציות נוספות למסלול: מוזכרות בסוף העמוד.

 

נחל הפירים- על רגל אחת

בטיולנו נלך בצמוד לאמות מים מימי בית המקדש השני, אשר סיפקו מים לירושלים המתפתחת וגדלה, ושרדו עד ימינו. בחלק מהאמה זורמים מים עד היום ואנו אף נוכל להיכנס אל מתחת לקרקע ולעבור בקטעים אלו. בנוסף לאמות, ההליכה חולפת דרך חלקות גפנים מדהימות ביופיין ודרך תצפיות על בריכות שלמה והכפר הציורי- ארטס.

 

מהן אמות המים?

משחר ימיה של ירושלים היה קיומה מותנה ביכולתה לספק מים לתושביה. כבר בתקופה הכנענית התיכונה (המאה הי"ז לפני הספירה), עת נהייתה לראשונה לעיר, התמודדו שליטיה עם הבעיה. מפעל המים המשוכלל שפיתחו סביב מעיין הגיחון המשיך לשמש הן בימי הבית הראשון הן בימי הבית השני.

בתקופה זו נמשך השימוש במי המעיינות הקרובים לעיר ובמים שנאגרו בבריכות שבתחומיה, אך לא היה די באלה. ירושלים – עיר הבירה והמקדש - גדלה והלכה לכדי מטרופולין והמון עולי רגל ומבקרים פקדו אותה כל ימות השנה וביתר שאת בשלושת הרגלים. היא נזקקה בדחיפות למקורות מים חדשים. עיקר המאמץ הוקדש מעתה להובלת מים ממרחקים. כבר בימי השליטים לבית חשמונאי ובעיקר בימי הורדוס, נוצל הידע ההנדסי וההידרולוגי שנרכש ברומא לבניית אמות מים ארוכות ומפותלות שהזרימו מים אל העיר ממעיינות הר חברון. במפעל מתוחכם ורב ממדים זה שולבו נקבות-מעיין, אמות בנויות וחצובות, מנהרות פירים, סכרים ובריכות ענק. הוא התפתח בשלבים, מימי החשמונאים (המחציתנוף של כרמים בנחל הפירים מול העיר אפרת השנייה של המאה הב' לפנה"ס) – עת נבנתה אמה מעין עיטם (בערבית: עין עטן) מצפון לגבעת הדגן (רכס ד'הר באקו) שבתחום העיר אפרת, אל בית המקדש – ועד הגיעו לשיאו בסוף ימי הבית, בימי הנציבים (אמצע המאה הא' לסה"נ), כאשר לא פחות מחמש אמות נכללו במפעל, שבלבו בריכות שלמה. שתי אמות מתוך החמש הובילו את מי המעיינות שבאזור גוש עציון של היום אל ברכות שלמה: האחת היא אמת הערוב, שאספה את מימיהם של כמה מעיינות בבקעת ערוב ובסביבותיה והזרימה אותם כנחש ארוך ומפותל לאורך כ-40 ק"מ ממזרח לרכסי מגדל עוז והעיר אפרת, עד הבריכה התיכונה שבבריכות שלמה. האחרת היא אמת הביאר, שברובה היא מנהרה תת-קרקעית מתחת ערוצו של נחל הפירים (ואדי אל ביאר) שממערב לעיר אפרת. מנהרהזו הזרימה את מי עין האמה (עין ואדי אל ביאר) שבראשה, וכן מי תהום שנאספו לאורכה. למי המעיין ומי התהום הצטרפו גם מי גשמים שזרמו לעמק הנחל מהרכסים שסביב, ונעצרו בסכר שהותקן במורד העמק מעל קצה המנהרה. שלושת המקורות הללו הזרימו מים רבים אל הבריכה העליונה שבבריכות שלמה, באמה שנבנתה על פני השטח בקו גובה מתאים. את המכשול הטופוגרפי של גבעת הדגן חצתה האמה במנהרת פירים שאורכה כ 400 מ'. אל מי שתי האמות שבאו מדרום, נוספו בבריכות שלמה מי גשמים שנוקזו מהבקעה הסמוכה וכן מי ארבעה מעיינות הנובעים בצד הבריכות. מהבריכות זרמו המים בשלוש אמות לשלושה יעדים עיקריים: האמה התחתונה –זו שראשיתה בעין עיטם – הובילה אל הר הבית והמקדש שבמרכזו; האמה העליונה הובילה אל המצודה ואל ארמון הורדוס שבעיר העליונה של ירושלים. האמה השלישית יצאה מבריכות שלמה מזרחה, חלפה מעל הכפר ארטס, והזרימה מים אלהבריכה הגדולה שנבנתה לרגלי מצודת הרודיון המדברית , בלב העיר התחתית שהקים כאן המלך הורדוס.

מערכת אמות המים המורכבת והמסועפת של ירושלים מימי בית שני הייתה כה משוכללת ומוצלחת עד שפרנסי העיר בדורות הבאים המשיכו לנצלה. לא יהא זה מוגזם אם נסכם ונאמר כי לאורך אלפיים שנה, מאז ימי הבית השני ועד כיבוש ירושלים בידי הבריטים בתחילת המאה העשרים, המשיכה העיר להיות תלויה במידה רבה במערכת קדומה זו.

 

איך מגיעים?

ניסע בכביש 60 (ירושלים-גוש עציון). בצומת שיירות עציון נפנה לעבר העיר אפרת. ליד שער השכונה הצפונית שבגבעת הדגן נחנה את הרכב. המעוניינים בהקפצת רכבים לסוף מסלול צריכים לחזור לצומת שיירות עציון ולפנות שמאלה. כשיש בכביש שילוט למחלף הפונה אל עבר דרך האבות יש לפנות ימינה ולהחנות את הרכב לצד הכביש.

איך הולכים?

נטפס ברגל לתצפית מראש הגבעה, מצפון למתקן הצבאי. מכאן נוכל להשקיף על איזור בריכות שלמה, כיום בשטח הרשות הפלשתינאית, על התל המקראי עיטם (ח' אל-ח'וח) ועל הכפר ארטס עם המנזר המרשים שמדרומו. הבנייה הצפופה בבקעת אל ח'אדר וברכס דהישהסוגרת כטבעת על האתרים הסמוכים לבריכות, ורכסי בית ג'אלה והר גילה נצפים למרחוק.

נשוב לעבר מגרש החניה שבשער גבעת הדגן ונאתר את קו הפירים של המנהרה הקצרה של אמת הביאר שחצתה את הרכס לכיוון בריכות שלמברכת מים בעין המערה באפיק נחל הפיריםה. השביל המסומן לאורך הפירים יוליכנו אל האמה הבנויה על קירות תמך גבוהים. נצעד על גביה (בזהירות!) "נגד כיוון הזרימה", נהנה מנופי הנחל המצוקיים, נבחין בקטעי אמת הערוב שברכס ממול, בכיוון מזרח, נשקיף על מנזר דיר אל באנאת (מנזר הבנות) הקדום, שבצד אפיק הנחל המעובד, ונגיע אל הסכר הקדום שלרגלי הסכר הבריטי שעליו חוצה את העמק הכביש המטפס מזרחה ודרומה אל לב העיר אפרת. מעביר מים גדול ומכוער שהותקן לפני מספר שנים בלב הסכר הפך אותו לגשר. אך פגם אסתטי זה זניח אל מול המפגע האקולוגי בדמות שפכים וערימות פסולת שמצטברים בין הסכר הבריטי לסכר הקדום, בשל אוזלת ידן של רשויות העיר אפרת.

מהסכר נמשיך בשביל הרחב והנוח לאורך ערוץ נחל הפירים מעל מנהרת הפירים הארוכה שהעניקה לו את שמו. היא נמשכת מכאן דרומה לאורך 2.8 ק"מ עד ראשיתה בעין האמה. כעבור כמה עשרות מטרים, נסור מהשביל מזרחה אל הקמרון הרומי התת-קרקעי שהשתמר בשלמותו מעל מפלס המנהרה. ננסה לתהות על מהותו של מבנה חידתי זה. בהמשך נוכל להתרשם מכרמי הגפן וממגוון שיטות ההדליה הנהוגות בהם. ננסה לאתר את מה שנותר לפליטה מפתחיהם של עשרות הפירים שנראו בעבר במרחקים קצובים בערוצו של הנחל. כעבור כ- 1.5 ק"מ נסור מהשביל הראשי בשביל צדדי מערבה אל עין המערה (עין מע'רה) - מעיין זעיר הנובע במערה טבעית ומזרים את מימיו אל חלקות שלחין, שצינורות פלסטיק מודרניים להשקיית השעועית, הדלעת ושאר ירקות משתלבים בהן עם תעלות העפר המסורתיות.

נשוב לשביל הראשי ונגיע אל עין האמה. בתיאום עם בית ספר שדה, נוכל להיכנס אל מערכת המים התת-קרקעית וללמוד את רזיה. גרם המדרגות העתיק (שבגינו נקרא המעיין גם עין אל דראג') יוליכנו אל חדר מרכזי שממנו נוכל לצעוד ולזחול בנקבת המעיין הטבעית עד ראש הנביעה. נשוב משם לחדר הראשי וניכנס לראשיתה של מנהרת הפירים הארוכה. כעבור 80 מ' של הליכה שפופה, פה ושם גם "על ארבע", נגיע אל הפיר הראשון. המשך המנהרה מכאן צפונה הוא במפלס נמוך במספר מטרים,על גבי שכבת מי התהום שמימיה נוספו, כאמור, למי המעיין. קטע זה אינו עביר למטיילים ולפיכך נטפס בפיר בסולם ברזל ונצא אל פני השטח. 200 מ' ש הליכה נוספת דרומה יובילונו לגשר שעלינו לעבור תחתיו ונגיע אל מכוניותנו.

אופציות נוספות למסלול:

·כדי להשלים את התמונה ולהכיר את חלקה הצפוני של מערכת האמות, מומלץ לדלג עם המכוניות לרכס ארמון הנציב שבדרום ירושלים, ולבקר במנהרת הפיריפיר המוביל אל מנהרת הפירים בנחל הפיריםם של האמה התחתונה החוצה אותו ולהמשיך ברכב בעקבות האמה עד רחבת הכותל המערבי. בצד הרחבה, על גבי הגשר של קשת וילסון, נכנסה האמה אל הר הבית וסיפקה את צורכי בית המקדש.

 להצטרפות לטיול מאורגן לנחל הפירים ואמות המים- לחץ כאן

להזמנת כניסה לאמת הביאר - לחץ כאן

לעיון נוסף:

  • מזר עמיחי, אמות המים הקדומות בארץ ישראל, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 164.
  • עידן 7- גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח, בהוצאת יד יצחק בן צבי.

 

כתב: ד"ר דוד עמית

  מצגת מסיור בנחל הפירים


בניית אתרים