הרודיון

הרודיון

נק' פתיחה וסיום: כניסה לאתר ההרודיון (מסלול טבעתי)

אורך המסלול: ההליכה באתר בלבד, כ-חצי ק"מ.

זמן הטיול: שעה וחצי עד שעתיים.

דרגת קושי: קל.

גיל מומלץ: כל הגילאים.

ציוד נדרש: כובע ומים.

עונה מומלצת: כל השנה.

דגשים: הכניסה לאתר כרוכה בתשלום.

נק' לעצירה ושירותים: בכניסה לאתר (האכילה באתר אסורה).

מפת סימון שבילים מתאימה: מפה מס' 8

אופציות נוספות למסלול: להמשיך אל מערת חריטון-מוזכרות בסוף העמוד.

"הרודיון- על רגל אחת"

ארמון ההרודיון נבנה ע"י הורדוס (ונקרא גם על שמו) כארמון חורף המשמש מפלט מהקור הירושלמי, כמפלט מפני מרידות וכמוזוליאום (מבנה הנצחה הבנוי על הקבר) לאחרית ימיו. בימי המרידות של הקנאים (המרד הגדול) ובר כוכבא שימש המקום כמעוז מבוצר נגד הרומאים. כיום ניתן להסתובב באתר ולהתרשם מעושרו וחכמתו של הורדוס- "המלך הבנאי" ובנוסף מעוז רוחם של היהודים שנלחמו על חירותם במקום זה ממש.

 

איך מגיעים?

נוסעים על כביש 60 ופונים בו מזרחה ע"פ השילוט לכיוון אתר- ההרודיון. עוברים את הכניסה לאפרת. כבר מרחוק ניתן להבחין בהר הקטום-ההרודיון. לאחר נסיעה של כ-5 דקות מגיעים לעמק העשיר בכרמי זיתים ויש המזהים אותו כ-"עמק ברכה" המקראי. בעמק מגיעים לצומת Tופונים בה שמאלה. חולפים ע"פ הפניות לתקוע ולנוקדים ומגיעים לכיכר תנועה, בכיכר יש לפנות ימינה והכביש עולה ומתפתל עד הכניסה לאתר. כאן ניתן להחנות את הרכב. משך הנסיעה מהכניסה הדרומית של אפרת: כ-8 דקות.

 

איך הולכים?

מיד עם הכניסה נראית הדרך בצורה ברורה והיא שתוביל אותנו אל מעלה ההר (לא להיבהל-עלייה פשוטה...). ניתן לעצור באמצע העלייה לצל הסככה .

בסוף העלייה לפנות שמאלה ולחצות דרך הגשר עד לנק' תצפית טובה.

החומות: כמו שכבר הזכרנו לעיל, אחד מתפקידי הארמון בהרודיון הוא מקום מפלט מפני מורדים. לכן,הוקף הארמון בשתי חומות עגולות שהמרחק בין אחת לשנייה כ-3.5 מטרים. המסתכל מתחתית ההר, לא יוכל לראות את החומות מכיוון שהן רופדו בכמויות של עפר בצדדיהן. בחלקים חשופים יותר בתוך המבנה ניתן לצפות בשתי החומות בבירור. על החומות נבנו ארבעה מגדלי שמירה הצופים לארבע רוחות השמיים,כשאחד מהם (המזרחי) נישא מעל כולם וצורתו עיגול מלא (שאר המגדלים צורתם עיגול חסר).

הרדיון תחתי - בית המרחץ

תצפית 1:ממזרח נפרש לעינינו נופה המרהיב של רמת מדבר יהודה. נסיט את מבטנו עוד קצת מערבה ומצפון נראית ירושלים על שכונותיה השונות-משלוחת הר הצופים (3 מגדלים) שבמזרחה ועד גילה שבדרום מערבה. עוד כמה מעלות מערבה בתצפית ונוכל לראות את בית לחם ובנותיה (בית ג'אלה, אל ח'דר ודהיישה) וממערב יישובי גוש עציון (נווה דניאל, אפרת).

בנק' זו נוכל לראות את ההבדל בין אזור ההר המיושב למדבר השומם. אנו נמצאים ברצועה המחברת בין ההר אל המדבר- רצועת ספר המדבר. החיבור כמובן גורם למגוון של החי, הצומח והתרבות האנושית באזור.

בנוסף פשוט להבין מדוע נבנה הארמון דווקא כאן. בנקודה זו לחם הורדוס בקרב קשה נגד היהודים, בעת בריחתו מירושלים למצדה, עם עליית הפרתים ואנטיגונוס לשלטון. בקרב זה ניצח הורדוס ולימים כשעלה למלוכה הוא בנה לו זכר לניצחון- ההרודיון.

 

אחרי התצפית ממשיכים ללכת בין החומות המקיפות את הארמון ומומלץ לעשות גם תצפית קצרה לכיוון דרום.

תצפית 2: למרגלות ההר מדרום מזרח שוכן כפר הנוער הקרוי "שדה בר", לאחריו מדרום מזרח אפשר לראות את כפר אלדד ואת קצהו של מעלה רחבעם. ממש מדרום אפשר לראות את היישובים נוקדים (המזרחי שבהם) ותקוע ובניהם נחל תקוע (ואדי חריטון).

כאן אולי גם המקום לתצפית קצרה אל תוך הארמון: ארבעת המגדלים והחומות הסובבים את המבנה, החצר הגדולה, בית הכנסת בקצה הדרום מערבי של הארמון, בית המרחץ שבצפון מערב הארמון והמגורים שבניהם.

 

לאחר התצפית ממשיכים ללכת בין החומות ויורדים אל תוך הארמון דרך המדרגות שבראשן המגדל המערבי. מצדן הימני של המדרגות שכנו הורדוס ומשפחתו בהגיעם לכאן, אך בתק' הביזנטית (324-638) נבנתה כנסייה על מבני המגורים. בסוף המדרגות עוד לפני החצר יש לפנות שמאלה אל בית המרחץ המרשים שפעל במקום. הדרך מובילה אל החדר המקורה בכיפה ששימש כחדר הפושר, כאן זהו אולי המקום הטוב ביותר להבין את רמת איכות החיים בה חי המלך ובאיזה פאר היה בונה הורדוס את מבניו.

בית המרחץ: בית המרחץ מורכב מ-3 חדרים: קר, פושר וחם. בתחתית החדר הפושר ניתן להבחין בפרסקו (ציור טיח) שהשתמר במקום ומספר לנו על ההדר שסבב את בית מרחץ זה. הכיפה המכסה חדר זה, הינה הכיפה העתיקה ביותר שנשתמרה בא"י . הכניסה לחדר הקר הייתהדרך החדר הפושר, אך כיום היא חסומה בגדר. מהחדר הפושר ניתן גם לצאת לחדר החם שבו ניתןלראות היום כותרות של מבנים. מערכת החימום עבדה בעזרת אוויר חם שהוזרם מתחת לרצפה התלויה על עמודים ודרך לבנות הקיר החלולות (שיטת ההיפוקאוסט). באותם הזמנים כמובן התפתחה מאוד תרבות הפנאי ומספרים שהיו ממכובדי רומא, שהיו שוהים בבית המרחץ כ-3-4 שעות ביום.

 

מבית המרחץ יורדים אל הרחבה הגדולה- החצר. הכניסה לחצר הייתה דרך שער גדול שממוקם תחת הגשר עליו פסחתם בתחילת הטיול עם הגיעכם אל ראש ההר. את החצר יש לחצות לצד השני של הארמון עד שמגיעים לחדר המוקף ספסלים- בית הכנסת.

בית הכנסת: כנראה שבתק' הורדוס היה המקום טרקלין לאירוח ולא שימש כבית כנסת. ממצא בית הכנסת למעשה טומן בחובו את סיפור הרודיון בתק' מאוחרת יותר- ימי המרד הגדול.

באותה העת שכנו במקום קנאים שהיו חוד החנית של המרד. כשהקנאים הגיעו למקום הם בנו כאן בית כנסת, ומקוואות טהרה כראוי לאנשים הקנאים לאמונתם בה'. המרד בהרודיון לבסוף דוכא בשנת 71 (שנה לאחר חורבן בית 2) .

 

מבית הכנסת חוזרים אל החצר, חולפים ליד מקווה הטהרה וניגשים אל המדרגות המובילות אל בורות המים.

בורות המים:הבורות נחצבו בסלע עם הגיעו של הורדוס למקום. הורדוס רצה להכין עצמו לשעת מצור וע"כ בנה ארבעה בורות מים בעלי קיבולת גבוהה. הבור הראשון שנרד אליו הוא הבור היחיד ששימש באופן יומיומי את הארמון ואילו שלושת האחרים (שלאחד מהם הגישה חסומה) שימשו רק בעהרודיון - מבט מדרוםת מצור. המים הגיעו באמה מברכות שלמה ועד העיר הרודיון תחתית שלמרגלות ההר. מהעיר התחתית הועלו המים בכדים אל הבורות בעזרת עבדים ופרדות.

מחילות המסתור:המעבר המחבר בין הבור הראשון אליו ירדתם לבין הבור המרכזי לכאורה סותר את תפקיד הבור הראשון, מכיוון שאם היה בתקופת השימוש בבור, ודאי שהבור היה מתרוקן דרכו. כיום, ידוע במחקר כי המעברים השונים המחברים בין הבורות הם זכר למרד הגדול ומרד בר-כוכבא. במרד בר כוכבא היו המעברים כמקום מסתור בדומה למערות המוכרות בשפלת יהודה( עיקר המרד היה דוקא באזור זה- לא רחוק מהעיר ביתר). ידועה גם מגילה שנמצאה במדבר יהודה שנמענה הוא "שמעון בר כוכבא אשר בהרודיס"-הלא היא הרודיון. עם דיכוי המרד הורחקו היהודים מכל אזור ירושלים וכמובן גם מהרודיון.

הירידה ממשיכה מהבור הראשון עד הסוף למטה אל הבור המרכזי. מהמרכזי הגדול והמרשים, יורדים דרך גרם מדרגות קצר לבור נוסף וממנו יש יציאה.במרחק כמה מטרים מן היציאה תוכלו לערוך תצפית קלה על הרודיון התחתית: במרכזה בריכת מים ששימשה בעיקרה לנוי ומעליה נחפר קטע נוסף של מגורים, מקוואות וכנסיות ביזנטיות.

מכאן יוצא שביל (לפנות שמאלה ביציאה מהבורות) שמוביל עד הכניסה לאתר וכאן מסתיים סיורנו.

 

אופציות נוספות למסלול:

·להמשיך אל מערת חריטון- משך המסלול כשעתיים וחצי הליכה (לא כולל זחילה במערה). יורדים בכביש הגישה של ההרודיון עד שמבחינים בשביל עפר משמאל הירד בין מטעי הזיתים לבתי הבדווים. לאחר חיבור השביל עם הכביש לפנות שמאלה ולאחר כ-200 מ' נפגשים עם שביל כחול. השביל יורד אל ואדי חריטון עליו צפיתם מההרודיון. יש להמשיך על השביל היורד אל אפיק הנחל ובו במקום מתחיל להעפיל לגדה המערבית. השביל עולה ומגיע לפיצול בו יש להמשיך עם השביל הכחול עד בור המים. מבור המים נרד בשביל המסומן בשחור לכיוון המערה אליה יוביל שביל שסימונו "שקוף" (שני פסים לבנים בלי צבע בינהם)- לא לפספס את הסימון. ע"מ לחזור אל תקוע ואל החנייה הקרובה ביותר למערה יש לחזור בשביל השחור עד לבור. בצמוד לבור ישנה חנייה וממנה כביש העולה לתקוע.

 להצטרפות לטיול מאורגן להרודיון- לחץ כאן

לעיון נוסף:

·נצר אהוד, הרודיון.

·שטרן מנחם, מלכותו של הורדוס, האוניברסיטה המשודרת, 1992 .

  מצגת מסיור בהרודיון

לפרטים נוספים


בניית אתרים